56

הקודש אין שם כללי לשני סוגי ה"צואיטוש"*, אשר יש ביניהם זהות, ומשום כך הם נקראים בצרפתית בשם אחד - לכן מוסיף רש"י עוד פירוש, ליתר הבנה: "ועוד אחר דומה לו שקורין ייב"ץ": כיון שגם המין המכונה "ייב"ץ" דומה ל"צואיטה", ייתכן לומר, שאחד משני שמות אלו - "כוס" או "ינשוף" - הוא השם הכולל את כל סוגי ה"צואיטה", והשני הוא "ייב"ץ"?.

ד. המלים "כוסי' ו'ינשוף רומזות למשמעות של "צואיטאי'י

אך עדיין אין מובן: כיון שפשוט יותר לומר, כדלעיל, שבשני שמות אלו מתכוונת התורה לשני סוגים שונים, ולא לשני כינויים שונים של אותו מין - מדוע מסביר רש"י בתחילת ועיקר פירושו, ש"כוס" ו"ינשוף" נכללים באותו סוג - צואיטא?

לפיכך הכרחי להסביר, שהמלים "כוס" ו"ינשוף" הן בעלות משמעות מסויימת, המצביעה על כך, שהכוונה היא למין "צואיטא", ואשר משום כך

מדגיש רש"י אף בפירושו השני, שאחד מהם הוא "ייב"ץ", שגם סוג זה "דומה לו""!, שניתן לומר ש"כוס" או "ינשוף" הם "ייב"ץ" רק משום שהוא דומה לצואיטא.

יש להבין: כיצד נרמזת במלים "כוס" ו"ינשוף" המשמעות המצביעה על המין "צואיטא"?

ה. שיוך השמות לעופות - מסורה

לכאורה, אפשר היה להסביר: רש"י מסביר בתחילת פירושו ש"כוס" ו"ינשוף" הם שניהם "צואיטה", משום שכך שמע מרבותיו. וכיון שלגבי שיוך שם של עוף לעוף המסויים אין לדון בסברות עצמיות, והמקור היחיד לידיעה זו היא ה"מסורה", לכן אומר רש"י בתחילת פירושו, שזהו עיקר הפירוש, ששניהם הם "צואיטוש".

אמנם, לאחר מכן מסביר רש"י, שייתכן, שאחד מהם הוא "ייב"ץ", כפי שסביר להניח באופן הגיוני, ששני שמות אלו בפסוק מצביעים על שני מינים שונים, אך בכל זאת הוא מוסיף ואומר "דומה לו", כי כדי להסביר ש"כוס" או "ינשוף" הוא. "ייב"ץ", בשונה ממה ששמע מרבותיו, ששניהם הם צואיטוש, מסתמך רש"י על כך