43
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
"נדדה שנת", אין הבדל אם זה ביום או בלילה. כי "נדדה שנת" היא עירות שאין אפשרית לגביה מציאות של "שינה" (העלם), ולכן לא ייתכן שההעלם של ה"לילה", ואפילו של ה"לילה ההוא", יתנגד לה.
ו הגבהת הקול - מתוך פנימיות ולמרחק
לפיכך מגביהים את הקול, כאשר מגיעים ל"בלילה הוא נדדה שנת המלך":
הגבהת הקול בעת הדיבור כרוכה בשני ענינים: א) דיבורים אלו נוגעים לאדם בפנימיות נפשו. כפי שרואים, שכאשר האדם מדבר דברים הנוגעים לו ביותר, אין הוא מסוגל לדבר בנחת ובשקט, אלא הוא משמיע את דבריו בקול רם. ב) דברים אלו נשמעים למרחק רב יותר. ככל שהקול גבוה יותר - הוא נשמע למרחק רב יותר.
כך גם בהמשכת האור של "נדדה שנת המלך - מלכו של עולם"**: א) אור זה נובע ממקור עמוק ביותר, שבו אין העלם, כדלעיל. ב) האור נמשך למרחק רב ביותר, אף להעלם הרחוק והנחות ביותר, עד להעלם של "לילה ההוא".
וכיון שבקריאת המלים "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" רוצים להמשיך ולהביא לידי השפעת הענין שאותו
- קוראים, כידוע* הפירוש על "נזכרים ונעשים", שעל ידי "נזכרים", אז - "ונעשים", לכן יש לקרוא מלים אלו בהגבהת הקול, שיש בה שתי המעלות - כדי להשפיע על ידי כך גם למעלה% את שני הענינים של "נדדה שנת המלך".
דוקא החושך גורם לגילוי
ב"בלילה ההוא נדדה שנת המלך" יש ענין עמוק יותר, שגם ענין זה יובן לפי המשל של "נדדה שנת" אצל בשר ודם:
הענין של "נדדה שנת" קיים אצל האדם בלילה. אך היום אינו זמן של שינה בכלל.
וכיון שהתופעה של "נדדה שנת" אפשרית דוקא בלילה, מובן מכך לגבי המשמעות הרוחנית - לגבי "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, מלכו של עולם" - שדוקא מפני ההעלם וההסתר העצום של "לילה (ההוא)",
שבו היו שרויים ישראל בתקופת גזירת המן, אשר משום כך נקראה אז?
הערות
- 4. נסמן בהערה 27.
- 5. רמ"ז בספר תיקון שובבים - הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט. (וראה גם פע"ח שער יט (פורים) פ"ה).
- 6. דבמדה שאדם מודד בה מודדין לו (משנה ספ"ק דסוטה). ובל' החסידות (דרמ"צ קכג, א. קס, א. ובכ"מ) האתערותא דלתתא צריכה להיות מעין ובדוגמת האתערותא דלעילא המתעוררת ונמשכת על ידה.
- 7. ועד"ז בכללות זמן הגלות (סה"מ תרכ"ז ע' קסז).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.