42

הערות

1. 1. נמשך מבחי" עינא פקיחא דלא נאים", שזהו עין א' דעתיקא (זהר שם, סע"ב), שאין שייך בה ענין השינה).
2. 2. וי"ל שמעלת בחי' ב' עינים על בחי' עין א' שבשהש"ר שם, הוא רק בענין הגילויים, והוא שההשגחה דעין א' באה בהתלבשות בלבושי הטבע (וכמ"ש בתו"א שם: "שמתלבש בלבוש"), אבל עצם האור שבבח" זו הוא אותו האור דבחי' עין א' דעתיקא. וכדאי' בתו"א שם: "ודמה לך לבחי' מהותו ועצמותו ית' בחי' ע"ק ומשם יומשך להיות לצבי כו'". (וע"ד המבואר בתו"א ד"ה חייב אינש (צט, סע"ד ואילך) בענין מה שפורים מותר בעשיית מלאכה. עיי"ש).
3. 3. - עד"ז הוא גם בב' הבחי' שביראה - יר"ת ויר"ע [הממשיכות ב' בחי' הבטה אלו (ראה יהל אור שם. ד"ה אר"י שם)] - שחלוקות רק בענין הגילויים, אבל בנוגע לעצם מהותם, גם יר"ת (עם היותה למטה מאהבה בבחי הגילויים) - היא בעצמותו ית' (קונט' העבודה ע' 18).
4. 0. ובדוגמת הידוע (ד"ה הקבצו תרס"ח (בהמשך תרס"ו). וידבר אלקים תש"ד בסופו. ובכ"מ) שאין ביכולת הצמצום להעלים על אור הבל"ג, ולכן נמצא הוא גם לאחה"צ כמו שהוא קודם הצמצום.
5. 1. ראה רמב"ם הל' דיעות פ"ד ה"ה: ולא יישן ביום. סוכה כו, ב וטושו"ע או"ח סרל"א וס"ד סע' טו. וראה גם שו"ע אדה"ז בתחלתו, שצריך לקום משינתו קודם אור הבוקר.
6. 2. ראה בפרש"י ד"ה נדדה: ויש אומרים כו'.
7. 7. וגם פעולתו על חומר גופו היא בפנימיות יותר מהפעולה דאור היום, שהרי "אין הזיו (דשמש) נכנס בתוכיות .. האדם" (תו"א פז, ריש ע"ב. ובכ"מ).
8. 8. וכ"ה גם בנמשל, שהתלבשות הנס בהטבע (ראה לעיל הערה 27), הי' באופן ש"אותו הפה עצמו שאמר והעם לעשות בו כטוב בעיניך, הוא עצמו אמר ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם, שהוא ענין אתהפכא חשוכא לנהורא כו'" (תו"א צד, ב).
9. 3. להעיר מעירובין סה, א: יזיף ופרע. ובר"ח שם: ישן ביום. וראה טושו"ע שם רסרל"א: אם אא"פ כו' יישן.