40

מופיע?' הטעם לכך, שבמגילת אסתר אין מוזכר שם מן השמות הקדושים, כי נס פורים היה "מלובש" בטבע "וכמשל"" החתן שהולך ללון בבורסקי", שזהו ענין של התלבשות וכו' ולא גילוי.

אך לאמיתו של דבר, כיון ששני הענינים מופיעים במאמרים של אותה פרשה, ובמיוחד כאשר הן ב"זה קרבן אהרן ובניו" והן ב"ימי המילואים" יש נקודה משותפת, כדלעיל בתחילת סעיף א', וכן שתי ההפניות הן לעניני פורים, יש לומר, שבין שני הענינים שבהפניות אלו יש תוכן המקשר ומחבר ביניהם.

וכפי שרומז לכך הצמח צדק בעצמו על ידי כך, שבשתי ההפניות הוא מוסיף, לאחר ציטוט הענינים הקשורים בגלוי לענין המדובר בלקוטי תורה, מתוך המאמרים המסומנים, את המלים "עיין שם".

במלים "עיין שם" לאחר ההפניה לביאור על הפסוק "יביאו לבוש מלכות", שממנו הוא מצטט את המלים "והיא ראשית הגילוי בחכמה", יש לומר, שהוא מתכוון לרמוז לנאמר שם, שה"קו וחוט" היה "על פי* צמצום ומקום פנוי... שלא להיות בגלוי בחינת

אין-סוף...", כלומר, שהגילוי שבחכמה הגיע על ידי צמצום.

ובמלים "עיין שם" לאחר ההפניה ל"סוף דיבור המתחיל. חייב אינש לבסומי בפוריא", אשר משם הוא מצטט לפני כן את הענין "דלכך אין שום שם במגילת אסתר... מלובשים בהעלם..." - יש לומר, שהוא רומז גם לנאמר שם, ש"ענין קריאת המגילה הוא כמו קורא בתורה שקורא וממשיך גילוי האור". כלומר, שמן ההעלם "שאין שום שם במגילת אסתר" נמשך על ידי קריאת המגילה גילוי אור, ואדרבה: הגילוי הנובע מכך הוא גילוי של עצמות אין סוף ברוך הוא, שהוא "למעלה מבחינת שמות".

ד. שיא הגילוי דוקא 'בלילה ההוא'י

ענין זה יובן לאחר ההסבר על טעמו של המנהג", שבקריאת המגילה מגביהים את הקול במלים "בלילה ההוא", כי תוקפו של הנס בא לידי ביטוי* בכך ש"בלילה ההוא נדדה שנת המלך":

"לילה ההוא" הוא רמז לשיא ההעלם. שהרי "לילה" בלבד כבר מביע העלם, כי זהו ההבדל בין "יום" לבין "לילה":