35

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6> לקוטי ב) הוא "מבריח מן הקצה אל הקצה". כלומר, לאורך כל המשכתו והשפעתו - מה"קצה" העליון ביותר ועד ל"קצה" התחתון ביותר, אור הקו הוא ישר. ואילו האור של קו הימין ושל קו השמאל, בנוסף לכך שהוא מגיע רק עד לחיצוניות הכתר, הרי ככל שהקו נמשך כלפי מטה יותר, האור מתמעט יותר. בקו האמצעי יש אותה עוצמה, של פנימיות הכתר, בסופו בדיוק כמו בתחילתו*. כידוע בענין של "אין קישוי אלא לדעת"':, שבספירת היסוד (הקו האמצעי) מתבטאת פנימיות הדעת, שיש בה פנימיות הכתר?*.

ח. מפנימיות רצון ה' אל בנימיות נפש היהודי

ביאור מעלת קו האמצעי, אשר עולה עד לדרגת פנימיות הכתר, במלים פשוטות יותר, לגבי המצוות הוא:

המצוות השייכות לקו הימין ולקו השמאל אכן "נוגעות" ברצון העליון, שמשם הן נובעות, אך רק בחיצוניות הרצון, ובלשון תורת הקבלה - חיצוניות הכתר. לעומת זאת, המצוות

השייכות לקו האמצעי "מגיעות" וחודרות עד לפנימיות רצון העליון, ועד לבעל הרצון.

לכן ניתנו מצוות אלו, של הקו האמצעי, בלשון "צו", שהרי, כיון שהן "נוגעות" בפנימיות הרצון, אין די להתבטא לגביהן בלשון אמירה או דיבור, אלא יש הכרח לגביהן בציווי, זירוז לקיומן, כי הן מגיעות לדרגה עמוקה יותר ונעלית יותר.

כשם שיש הבדל בין מצוות אלו, שבקו הימין והשמאל, לבין המצוות שבקו האמצעי, מצד המצוה, כדלעיל, כך יש ביניהן הבדלים לגבי המצווה - ישראל: המצוות שבקו הימין ובקו השמאל, כשם שהן "וגעות" אצל המצוה בחיצוניות הרצון בלבד, כך הן "נוגעות" גם אצל המצווה בחיצוניות נפשו בלבד. לעומת זאת, המצוות שבקו האמצעי, כשם שהן "נוגעות" וחודרות אל פנימיות הרצון של המצוה, כך הן "נוגעות" וחודרות גם אל פנימיות נפשו של המצווה. שהרי, כיון שקו האמצעי אחיד מראשו ועד סופו, אין בכך הבדל בין המצוה לבין המצווה - הפנימיות שלמעלה יורדת אל הפנימיות שלמטה.

הערות

  1. 9. פדה בשלום שם. יחיינו שם. וראה גם זח"א א, ב. זח"ב שם.
  2. 0. תו"א קה, ג ואילך. אוה"ת ויחי שצח, ב. ועוד.
  3. 1. יבמות נג, סע"ב.
  4. 2. לקו"ת שלח נ, א. ובכ"מ. וראה גם זח"ב קעה, ב. לקו"ת תזריע כב, ג.
  5. 5. צן א
  6. 6. שיחות
  7. 7. ט. הרצון האמית:: קיוס המצוות זהו ההסבר לכך שלגבי המצוות שניתנו בלשון "צו" ודאי שהיהודי יקיימן, למרות שיש לו בחירה חפשית, כי הבחירה בדרך הטובה או

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.