34

לעומת זאת, המצוות שנאמרו בלשון "צו", אשר מיד עם הוראתן, הרי ודאי, או קרוב יותר, שישראל יקיימו אותן - בציוויים אלו נוצר לפני קיומן, ה"צוותא וחיבור" בדרך החיוב - בדומה ל"צוותא וחיבור הנוצר בשעת קיום המצוה.

וו שלשה קוים במצוות אך יש להבין:

לישראל יש בחירה חפשית לגבי קיום כל המצוות, כולל המצוות שנאמרו בלשון "צו", ולכן אף על מצוות אלו ניתן שכר מלא, או עונש, והרי שכר ועונש ניתנים עקב הבחירה החפשית שיש לאדם3. כיצד ייתכן, אפוא, לומר, שלגבי מצוות אלו יש ודאות שהן תקויימנה?

ההסבר לכך הוא:

המצוות נחלקות, באופן כללי, לשלשה קוים: יש מצוות השייכות לקו הימין, מצוות השייכות לקו השמאל, ומצוות השייכות לקו האמצע. הביטוי הלשוני המופיע במסירת המצוה על ידי הקדוש-ברוך-הוא באמצעות משה הוא בהתאם לסוג המצוה:

את המצוות השייכות לקו הימין הורה הקדוש-ברוך-הוא בלשון "אמור", שזוהי לשון רכה*. המצוות

שבקו השמאל ניתנו בלשון "דבר" - לשון קשה5. המצוות שבקו האמצעי ניתנו בלשון "צו", המביע גם ענין זה, שבו שונה הקו האמצעי מקו הימין ומקו השמאל5.

כשם שקו האמצעי אמנם כולל את שני הקוים - ימין ושמאל - אך לא זוהי מהותו העיקרית, אלא הוא מהות בפני עצמה, כך גם הביטוי הלשוני שבו ניתנו מצוות אלו שבקו האמצעי אינו ביטוי לשוני ממוצע בין לשון רכה לבין לשון קשה, או ביטוי הכולל את שני הביטויים, אלא "צו" - ביטוי שאין לו קשר לגבי ענין הרכות או הקשיות. לשון זו מבטאת את מהותו העיקרית של הקו האמצעי.

זי מעלות הקו האמצעי

מיחודיותו וממעלתו של הקו האמצעי, בשונה מקו הימין ומקו השמאל:

א) הוא עולה עד לדרגה של פנימיות הכתר, ואילו קו הימין וקו השמאל מגיעים רק לדרגת חיצוניות הכתר5<.