28

שני פרטים: הפיכת "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", והעבודה הרוחנית של "לא ידע", התבטלות שמעל לשכל, המעניקה את הכוח ל"אתהפכא".

וכיון ששני ענינים אלו מבטאים את מהות הפורים, = מובן, = שברמיזתו ל"פורים", על ידי הפנייתו ל"דרוש פורים", מתכוון הצמח צדק גם לענין של "לא ידע".

בתחילת הסעיף שהוזכר לעיל מתוך המאמר ב"לקוטי תורה", שבו מציין הצמח צדק בהגהתו את ענין "משל הקדמוני", מדובר על מסירות נפש, הנובעת מ"עצמיות הנפש שלמעלה מהשכל". לכן יש לומר, שהגהה זו אינה קשורה רק למילים שלפניה ובסמוך לה, שבתורה "מלובש אור אין סוף ברוך הוא ממש", אלא גם לראשית הסעיף, כאשר מדובר על מסירות נפש.

כי שני ענינים אלו, מסירות נפש ו"משל הקדמוני", קשורים זה לזה: ענין מסירות הנפש, הנובע מ"עצמיות הנפש שלמעלה מהשכל, שבטלה לעצמיות אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מעלה גם כן מהחכמה" - בדרגת "לא ידע" שבאדם, הקשורה לדרגה שבה "איני יודע באיזה מהם חפץ" - הוא הנותן כוח ומתבטא בעבודה של "משל הקדמוני" - הפיכת ה"משל" ל"כלי" לקדמון.

לכך רומז הצמח צדק בהפנייתו ל"דרוש פורים", בכוונתו לשני הענינים שבפורים: העבודה של הפיכת "ארור

המן" ל"ברוך מרדכי", וכן לנתינת הכוח לכך - לעבודה של "לא ידע", המובארת בראשית הסעיף.

יב. הכל מדוייק ביותר

כאן רואים, כפי שרואים במקומות רבים, שכל עניני תורת החסידות, אפילו הענינים שמופיעים, לכאורה, רק בדרך אגב - מדוייקים לחלוטין, ונרמזים בהם דברים נפלאים,

ואפילו הפסוקים או מאמרי חז"ל, שבהם פותחים המאמרים, ואף הפרשיות (שבהן נאמרו המאמרים או נקבעו בספרי החסידות), קשורים בפנימיותם לנושאים המופיעים במאמרים*. כפי שרואים בענין של "משל הקדמוני", הקשור ל"ולא תשבית מלח", שבו מתחיל המאמר, ולפרשת ויקרא, שבה מודפס המאמר, בכללותה.

כאמור לעיל, "מלח" ו"ויקרא" מצביעים על "אתהפכא חשוכא לנהורא", הנובעת מהעבודה שלמעלה מטעם ודעת.

דבר זה מלמדנו עד כמה עלינו להתעמק ולעיין בלימוד תורת רבותינו נשיאינו ודבריהם, גם בענינים הנראים שמובאים, לכאורה, רק בדרך אגב,

כדברי חז"ל על הפסוק* "כי לא