27
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אחר. אך המשל הוא בעל תוכן והגיון, גם ללא הנמשל, ולכן = ייתכן, שכששומעים את המשל אף לא ישימו לב שהוא נושא בתוכו נמשל*.
(אכן, לפעמים נאמר, שהמשל מסתיר את הנמשל פחות מחידה המסתירה את נושא החידה. אך זאת, כאשר כבר יודעים שהמשל כולל בתוכו נמשל, ואז קל יותר להגיע לנמשל על ידי המשל, מאשר על ידי חידה. אך נכון הוא, שייתכן לפעמים לחשוב, שהמשל עצמו הוא תוכן הענין, ולא לדעת שיש לו נמשל - ומסיבה זו מסתיר המשל יותר מאשר החידה).
ויש לומר, שלכך מתכוון הצמח צדק בדבריו "לכן נקרא התורה משל
ויקרא ג
הקדמוני... שהוא כלי לאור אין סוף ברוך הוא...", שגם את ההעלם של המשל יש להפוך להיותו כלי.
ולפיכך הוא מפנה ל"דרוש פורים"**, כדי לרמוז לענין של "פורים", שמהותו העיקרית היא, כאמור לעיל בסעיפים ג' וה', הפיכת "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".
יא. מסירות נפש - עבודה של "לא ידע"
כאמור לעיל, מסעיף ג' ואילך, כולל הציווי "לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", אשר כאמור לעיל בסעיף ב', הוא חל בכל רגע מפורים ומבטא את מהות הפורים,
הערות
- 4. להעיר, שהענין מה "שהתורה היא חכמתו ית' כו'" שבלקו"ת שם [שעל זה מבאר הצ"צ בהחצע"ג "ולכן נק' התורה משל הקדמוני"], בא בתור הקדמה למה שמבאר להלן שם (סעיף ד') המעלה בעסק התורה הנגלית - עסק ההלכות, ולא הסיפורים שבתושב"כ והאגדות
- 2. והרי ההלכות (דוגמת המשלים), מכיון שמלובשות בשכל - אפשר לטעות ח"ו שאין בהן רק החיצוניות, גופי תורה - ובל' הזהר (בהעלותך קנב, א): חשיבותא דגופא נשמתא. כהאי גוונא אורייתא אית לה גופא כו' גופי תורה כו' נשמתא דאיהי עיקרא דכולא אורייתא ממש כו'. משא"כ הסיפורים והאגדות, מכיון שלא נתלבשו בהוראות (שזהו פי' ל' תורה וענין התורה), רואים בזה שהם מרמזים על סודות (התורה) - דוגמת החידה.
- 3. וזהו מש"כ כאן "משל הקדמוני .. שהוא כלי", שע"י לימוד פנימיות התורה (הנקראת "מלח"), נעשה גם המשל (נגלה דתורה) כלי לאוא"ס ב"ה כדלקמן בפנים (בדוגמת המלח שממתיק את הבשר), וע"ד המבואר בקונטרס עה"ח פי"ב ואילך ובכ"מ.
- 5. להעיר אשר ה"דרוש פורים" שאליו מכוון בלקו"ת, התחלתו היא "חייב אינש כו' עד דלא ידע כו"*. וי"ל שלכן נקרא דרוש זה בשם "דרוש פורים" סתם - אף שישנם כמה דרושים המדברים בעניני פורים - כי במצוה זו מתבטא ענין פורים.
- 5. אלא שמ"מ אינו מציין ל"דרוש המתחיל חייב אינש כו' עד דלא ידע" - אף שכוונתו ב"דרוש פורים" היא לענין "חייב כו' עד דלא ידע" שבפורים - כי אז, מכיון שאופן הציון בכ"מ הוא ל"ד"ה כו'", לא הי' ניכר שמרמז בזה איזה ענין, ובמילא לא היינו יודעים שכוונתו היא (גם) לענץ "חייב כו' עד דלא ידע", כ"א לדרוש המתחיל חייב כו'. ולכן מציין ל"דרוש" פורים".
- 6. *) ולהעיר ג"כ שבדרוש זה (צט. ד) מבואר שהפירוש "עד דלא ידע כו" הוא, שע"י המס"נ שלמעלה מהדעת (ראה להלן סעיף יא, שכוונת הצ"צ בהציון ל"דרוש פורים" היא גם לבחי" "לא ידע"). מגיעים בעצמות אוא"ס ב"ה, שלגבי' - כולם שווים ממש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.