20

לדוגמא, במצות קריאת מגילה, הרי כאשר אדם קרא את המגילה בפורים פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום, הוא קיים בכך מצוה זו בשלמותה?. אף מצות מתנות לאביונים, אשר מצוה להרבות בה*, בכל זאת אין היא קיימת כחובה במשך כל היום. לעומת זאת, לגבי "משתה ושמחה", שציוי זה מופיע בסמוך למילה "ימי", כנאמר "ימי משתה ושמחה" (בשונה מהמצוות "ומשלוח מנות... ומתנות לאביונים", המופיעות אחר כך) - יש לומר, שהחובה חלה בכל רגע של "ימי", שעל ידי קיום המצוה פעם אחת ביום היא נמשכת* על כל רגע ורגע במשך היום כולופ'.

וכיון שהציווי על "משתה", "לבסומי", הוא באופן של "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" - הרי שהחובה "לבסומי... עד דלא ידע..." חלה במשך כל היום.

וגם מכך מובן, בנוסף לאמור לעיל בסעיף א', שבמצוה "לבסומי... עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"

- מתבטאת מהות הפורים, יותר משאר מצוות היום.

ג. התכלית של "'ארור המן" היא ''ברוך מרדב'/ כיצד ייתכן שהתורה מצווה על היהודי להשתכר עד כדי כך שלא יבדיל "בין ארור המן לברוך מרדכי"? על כך אומרים המפרשים'", שהכוונה היא "שלא ידע לחשב שארור המן בגימטריא ברוך מרדכי".

אך אין מובן:

א) מדת ההשתכרות "שלא ידע לחשב" אינה קשורה דוקא לגימטריא של "ארור המן " ושל "ברוך מרדכי". כאשר אדם שתוי, אין ביכולתו לחשב שום גימטריא - אפילו פשוטה הרבה יותר מאשר ארור המן וברוך מרדכי''. ומדוע אומרת הגמרא' "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"?

ב) הגימטריות המוזכרות בתורה אינן מקריות ח"ו, אלא הגימטריא מצביעה על קשר מהותי ופנימי בין שני הדברים בעלי אותו ערך מספרי"'. כפי שמובן מן המבואר בספר התניא*', שנבראים