20
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
50 לקוטי
ויקרא ג
א. פרשת 'קרא קשורה למהות הפורים
פרשת ויקרא נקראת פעמים רבות בשבת הסמוכה לפורים. מכך מובן', שבפרשת ויקרא נרמזות משמעויותיו ומעלותיו של פורים.
מהי מהותו ומעלתו של פורים?
אחת ממצוות הפורים, והרי חובות היום מצביעות, כמובן, על תוכנו, היא - "חייב? אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"'.
החובה "לבסומי..." נבדלת משאר חובות הפורים (א) בהיותה היחידה שהיא למעלה ממדידה - "עד דלא ידע". (ב) המבדק לגבי "לבסומי" באופן שלמעלה ממדידה הוא דוקא לגבי "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", ואילו כאשר "לא ידע" לגבי ענינים אחרים, אין הדבר קובע, ואין הוא מקיים את החובה "לבסומי". "לבסומי"
מכך מובן, שהציווי
מצביע על המשמעות הפנימית של פורים, המיוחדת דוקא לו, שבה הוא מיוחד לגמרי+ משאר המועדים.
ב. "חייב אנש לבסומ:'" - מהות הפורים
ויש להוסיף בכך:
הציווי "לבסומי..." הוא הקיום של "ימי משתה ושמחה", הנאמר במגילת אסתר*. כלומר, "לבסומי..." הוא דין לגבי אופן המשתה*.
ויש לומר, שהמצוה של משתה ושמחה שונה מכל שאר המצוות שתיקנו חכמים בימי הפורים, בכך שהחובה לקיום מצוה זו חלה במשך יום הפורים כולו - בכל רגע ורגע שבו*, שלא כשאר מצוות יום הפורים.
הערות
- 1. ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב (נעתק בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 131 הערה 1).
- 2. בש"ס שלנו הגירסא מיחייב. אבל במאור הקטן על הרי"ף, שער הכוונות בסופו, של"ה פ' תצוה ובכל דרושי דא"ח שראיתי הל' הוא חייב איניש. וכן הוא ג"כ בא"ח (הובא בב"י סי' תרצה), שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב, סי' יעבץ ועוד.
- 3. מגילה ז, ב.
- 4. משא"כ שאר המצות שבפורים - אף שגם הן שייכות במיוחד לפורים ומורות על ענינו (כמו במצות המיוחדיות של כל יו"ט) - מכיון שהן במדידה, יש להן איזו השתוות וערך לשאר היו"ט. אבל החיוב דלבסומי עד דלא ידע, מכיון שהוא למעלה ממדידה, הרי הוא פנימי ועצמי יותר שלא בערך כל דבר שבמדידה (אפילו דפורים) ושונה לגמרי משאר מועדים ויו"ט.
- 6. ט, בב.
- 6. ראה רמב"ם הל' מגילה פ"ב הט"ו: כיצד חובת סעודה זו (וקאי על "המשתה והשמחה" שבהלכה שלפנ"ז) .. ושותה יין עד שישתכר כו'.
- 6. אף שסעודת פורים זמנה ביום אחר הצהרים (רמ"א באו"ח שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.