5

מעל בה'", ומדוע, אפוא, מופיעים הביאורים של ביטויים אלו בסדר הפוך - תחילה נאמר "בפקדון" (כהמשך ל"ומעלה מעל בה'"), ולאחר מכן נאמר "בתשומת יד... " (- פירוט של "נפש כי תחטא")?

לשאלה זו משיב רש"י על ידי אות אחת: ב"ספרא" נאמר "המפקיד אצל חבירו אנו רוצה שתדע בו נשמה", ואילו רש"י אומר5 "ואינו רוצה...":

על ידי הוספת האות וא"ו מדגיש רש"י בצורה ברורה, שגם לגבי פקדון ייתכן לפעמים שהוא יינתן בעדים ובשטר, ולכן? מופיע. ענין הפקדון לפני המלוה, כי ב"וכחש בפקדון" כלול גם מקרה הקשור ל"נפש כי תחטא", וכיון ש"פקדון" קשור לשני הביטויים (גם "ומעלה מעל בה'"), לפיכך הוא מופיע לפני "וכחש בתשומת...", לפני ההלואה, שנעשית בדרך כלל "בשטר ובעדים".

2 הקדוש-ברוך-הוא - בעלים על הפקדון

את הסבר לשון הפסוק "ומעלה מעל בה'" - שממנו מובן, כדלעיל בסעיף ג', שעל ידי הכחשת הפקדון משנים ומוציאים את הפקדון מרשותו של

ויקרא א

הקדוש-ברוך-הוא - מבטא רש"י על ידי הניסוח "שלישי שביניהם":

על ידי הקביעה שהקדוש-ברוך-הוא הוא "שלישי" למפקיד ולשומר, מבהיר רש"י, שאין מדובר כאן רק במקרה שבו קבעו המפקיד והשומר את הקדוש-ברוך-הוא לעד על ההפקדה, שהרי, כאמור לעיל בסוף סעיף ב', מי שהוא עד לעסק עדיין אינו נחשב "שלישי"; אלא מדובר כאן על מקרה שבו הקדוש-ברוך-הוא הוא גם בעל הבית על הפקדון, ולכן הוא נקרא "שלישי".

ה"בעל-הבית" הראשון הוא המפקיד, שהפקדון שייך לו; "בעל הבית" השני הוא השומר"", כי הפקדון נמצא ברשותו, ובמיוחד כאשר "וכחש", הרי שלמעשה הוא הבעלים על הפקדון; ו"בעל הבית" השלישי הוא הקדושברוך-הוא - הוא הבעלים האמיתי של הפקדון, שהרי "לה'*! הארץ ומלואה".

זוהי המשמעות של "מכחש בשלישי שביניהם": החפץ שייך למפקיד משום שהקדושיברוךהוא, בעל הבית האמיתי של העולם כולו, נתן לו זאת"; וכאשר השומר מכחיש את ההפקדה, ורוצה ליטול ממנו חפץ זה, הרי הוא מכחיש את בעלותו של