3

ביניהם: הוא נקבע רק כמברר וכמוודא לגבי המשא ומתן שביניהם, אך אי אפשר להחשיבו כשותף עמם, כ"שלישי", שהרי אין הוא נוטל שום חלק במשא ומתן עצמו.

לפיכך יש להבין, מדוע מציין רש"י את הקדוש-ברוך-הוא כ"שלישי שביניהם", ולא "אחד" או "זה": אמנם, המפקיד והשומר סמכו על הקדושברוך-הוא שיהיה עד ביניהם, אך לא שתפוהו כשלישי לגבי הפקדון עצמו, ומדוע הוא נקרא "שלישי"?

ג. מעילה = שינוי בנוסף לשאלות שפורטו לעיל

המתעוררות על פירוש רש"י כאן, ישנו קושי גם לפי פירוש קודם של רש"י:

על הפסוק "נפש כי תמעול מעל... מקדשי ה'"'' אומר רש"י: "אין מעילה בכל מקום אלא שינוי". יש להבין: מהו השינוי ב"וכחש בעמיתו", אשר משום כך נאמר על כך בתורה "ומעלה מעל

בה''"2ו? המפרשים מסבירים", = שעצם ההכחשה, רצונו של האדם ליטול

לעצמו דבר השייך לזולתו - כרוך בשינוי רשות.

ויקרא א

אך אין מובן: הרי בפסוק נאמר "ומעלה מעל בה"". כלומר, המעילה, שלפי פירוש רש"י מהותה בכל מקום הוא שינוי, צריכה להתפרש כשינוי בבעלות של הקדושיברוך הוא, כפי שב"כי תמעול מעל... מקדשי ה", מעבירים דבר מרשות הקודש לרשות החולין. ואילו לפי המפרשים שלעיל, ה"מעל" הוא שינוי רק מרשותו של אדם אחד לרשות זולתו?

ד שני ביטויים בהתאם לשני פרטים

ההסבר לכל האמור לעיל הוא:

השאלה העיקרית המתעוו רת לפי רש"י לגבי "ומעלה מעל בה'" אינה מתעוררת מפני מלים אלו עצמן, אלא מפני המלים "נפש כי תחטא" המופיעות לפני כן:

אילו היה נאמר רק "ומעלה מעל בה", ניתן היה להסביר, ולפחות בדוחק**', שהתורה מכנה "מעל בה" כל עבירה על רצון ה', ובמיוחד שבועת שקר בשמו של הקדועדברוךהוא (ואין מעילה... אלא שינוי), כי בכך מראה האדם שהוא מחליף את הקדוש-ברוךהוא, להבדיל, בדבר חולין. כלומר, אין