2

בפקדון", אלא מיד לאחר מכן נאמר גם "או - בתשומת יד", שמשמעותו, כפירוש רש"י, "ששם בידו ממון להתעסק או במלוה". כיצד מתאים הסבר זה לדברי רש"י, שבמקרה של "המלוה והלווה והנושא והנותן" אין זו הכחשה בקדוש-ברוך-הוא, = אלא "בעדים ובשטר"%?

ומסבירים המפרשים?, שהמלים "או בתשומת יד" אינן קשורות ל"ומעלה מעל בה'", אלא מופיעות כפרט נוסף, וכהמשך רק למלים "וכחש בעמיתו".

אך קשה להסביר כך, כי מפשוטם של הפסוקים נראה, כדלעיל, שעצם הכלל "וכחש בעמיתו" - לכל פרטיו: הן "פקדון" והן "תשומת יד" וכן "גזל" וכו' - הוא ביאור של "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'".

ב. השאלות על דברי רש"י בנוסף לשאלה שלעיל (כיצד מתאים

ויקרא א

פירושו של רש"י, ש"ומעלה מעל בה'" הוא רק לגבי "וכחש בפקדון", לפשוטם של הפסוקים), מתעוררות מספר תמיהות על דברי רש"י:

א) רש"י אינו מתכוון לפרש כאן את המלים "נפש כי תחטא", אלא, כדבריו: "מה תלמוד לומר ומעלה מעל בה'", ואם כך, אין מובן"': מדוע הוא מצטט מהפסוק דוקא את המלים "נפש כי תחטא", ואילו את המלים "ומעלה מעל בה'" אינו מצטט כלל, ואף אינו רומז להן על ידי הוספת "וגו'"?

ב) ידוע, שרש"י אינו מזכיר בפירושיו, המבוססים על מאמרי חז"ל, את שמו של בעל המאמר, אלא אם כן נוסף על ידי כך ביאור לפירוש המובא. ויש להבין: מה מוסיפה הידיעה שדברים אלו נאמרו על ידי רבי עקיבא להבנת הפירוש "מה תלמוד לומר ומעלה מעל בה'"?

ג) כדי להבין מדוע מעשה זה הוא "מעל בה'" די היה להסביר, ש"המפקיד אצל חבירו... מכחש בשלישי שביניהם". מדוע, אפוא, צריך רש"י להרחיב ולהבהיר זאת על ידי ההשוואה ל"כל המלוה... מכחש בעדים ובשטר"?

ד) כאשר שני אנשים מנהלים משא ומתן ביניהם, והם קובעים אדם נוסף לעד, לקיום ולוודאות המעשה, אין מתאים להגדיר אדם זה כ"שלישי"