1
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ויקרא
א. "ומעלה מעל בה''
מן הפסוק "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד..."!, מצטט רש"י את המלים "נפש כי תחטא", ומפרש: "אמר רבי עקיבא? מה* תלמוד לומר ומעלה מעל בה', לפי שכל המלוה והלווה והנושא והנותן, אינו עושה אלא בעדים ובשטר, לפיכך בזמן שהוא מכחש, מכחש בעדים ובשטר, אבל המפקיד אצל חבירו ואינוי רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם, לפיכך כשהוא מכחש, מכחש בשלישי שביניהם".
ההסבר הפשוט של פירוש זה הוא': דוקא המכחיש פקדון, ולא המכחיש הלואה נקרא "ומעלה מעל בה'", למרות שגם בהלואה, בדיוק כבפקדון, הרי הקדוש"ברוך-הוא יודע שהוא לווה כסף -
כי כאשר אדם מפקיד אצל זולתו פקדון למשמרת באופן ש"אינו רוצה שתדע בו נשמה", ללא עדות וללא שטר, הרי הערובה היחידה היא שהמפקיד והשומר סומכים על ידיעתו של הקדוש"ברוך-הוא על כך, ומחשיבים אותו, כביכול, כעד לפקדון, כפי שכבר למד התלמיד בספר בראשית", שלבן אמר ליעקב: "אין איש עמנו, ראה אלקים עד ביני ובינך" - וממילא הכחשת הפקדון היא הכחשת ה"עד" היחיד שביניהם - הקדוש-ברוךהוא.
בכך מובן? מדוע מתבטא רש"י בביטוי מיוחד - "שלישי שביניהם", ואינו אומר בלשון ברורה: "הקדושברוך-הוא", או "ה'", כלשון הפסוק - כי ברצונו להדגיש בכך, שמי ש"כחש... בפקדון" נקרא "מעל בה", מפני שהמפקיד והשומר החשיבו כביכול את הקדוש-ברוך-הוא כ"שלישי ביניהם", עד, ולכן זוהי הכחשת העד לפקדון - "מעל בה'".
אך לפי זה קשה:
כאשר מבארת התורה למי הכוונה ב"נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'" אין היא מציינת רק את "וכחש בעמיתו
הערות
- 1. פרשתנו ה, כא.
- 2. תו"כ כאן (פב"ב).
- 3. בדפוס ראשון: ומה (בוא"ו). (ואף שבדפוס זה חסרה שורה שלמה בפירוש רש"י זה - הרי אי"ז הוכחה שגם התיבות שנדפסו נעתקו בטעות). וראה לקמן הערה 14.
- 4. ברא"ם כאן (וכ"ה בתו"כ כאן): אינו (בלי וא"ו). אבל בגו"א כאן, וכ"ה ברוב דפוסי רש"י: ואינו. וראה לקמן סעיף ה'.
- 65. ראה עד"ז גו"א כאן (בתחלת דבריו. וראה לקמן הערה 8).
- 6. ויצא לא, נ. 7 אבל ראה לקמן סו"ס ב'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.