414

אחרי שראה כי ,ויגוע גו' * -- כי באמת יעקב לא מת כלל, אלא נשאר בחיים כפשוטם.

אבל תירוץ זה אינו מספיק, כי

[לבד זאת דלפי פי' המהרש"א שם, זה מה שיעקב אבינו ,לא מת* המכוון הוא רק ,בנפש, כשאר צדיקים... אבל בגוף הי' מת" -- הנה גם לפי פי' רש"י]

מאחר שיוסף עכ"פ לא הרגיש בזה והי' בין ה,סבורים . . שמת" (שלכן בכה עליו וציווה לחנטוי), א"כ הקושיא במקומה עומדת: הרי מצינו ביטוי של חיבה ע"י נשיקה לאהוב גם באופן (שהאוהב יודע) שאין חיבה זו מורגשת לזולתו 1

ג. והביאור בכהנ"ל יובן בהקדים, כי יש ב' סוגי ואופני נשיקה :

א) נשיקה הבאה מצד רגש של אהבה עזה ביותר: כאשר האהבה מורגשת בתוקף התפעלותה והתלהבותה, עד שאינה יכולה להתבטאות בדיבור (דברי חיבה) -- כי אותיות הדבור, מכיון שהם ,כלים", אינן יכולים להכיל אהבה רבה זו -- אזי הוא מבטא את אהבתו ע"י נשיקין (ראה תו"א פ. ד. ובכ"מ).

ונשיקה מסוג זה, היות וכל ענינה הוא ביטוי אהבתו העזה להאהוב, שייכת דוקא כשהאהוב הוא ער ומרגיש את האהבה הנובעת ומתגלית לו ע"י הנשיקה -- ובדוגמת האהבה המבוטאת בנתינת מתנה או בדבור דברי אהבהי שאינה שייכת אלא כשהאהוב מאזין לדבריו ויודע לקבל מתנתו (שלכן המתנה ודברי אהבה צריכים להיות לפי ערכו של האהוב), כמבואר בשיחה הנ"ל י.