413
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה כ
הוספה
-- לשיחה הא' דפ' שמות * --
א בשיחת שבת פ' שמות תשכ"ה (נדפסה לעיל -- ע' 9 אילך) מבואר ענין האהבה הבאה לידי ביטוי בהזכרת שמו של האהוב וגדלה מעלתה על האהבה המתבטאת בחיבוק ונשיקה להאהוב -- שהאהבה הבאה בחיבוק ונישוק שייכת דוקא כשהאהוב מרגיש זאת, ולכן לא יתכן ענין החיבוק ונישוק כי אם בעת שהאהוב הוא ער ולא כשהוא ישן; משא"כ האהבה המתבטאת בהזכרת השם שאינו נוגע בה ידיעת והרגש האהוב. ולכן שייכת היא גם בריחוק מקום מן האהוב, אף שאינו יודע כלל שמזכירים את שמו.
ולכאורה יש להקשות ':
(א) הרי מפורש בכתוב (ויחי 1, א): ,ויפול יוסף על פני אביו גו' וישק לו" -- והמדובר הוא לאחרי פטירתו של יעקב!
(ב) מנהגן של ישראל הוא לנשק את מעיל הס"ת [יתירה מזו היתה הנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר (וכן נהג אביו כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע -- ראה לקו"ד כרך ב' רכח, א), שבעת הוצאת הס"ת הי' מחבק אותו בשתי ידיו ומנשק את המעיל] -- והרי אין שייך לומר שמציאות המעיל (דומם) שייכת לאיזה הרגש -- וא"כ, הרי הוכחה ברורה, לכאורה, שביטוי האהבה של האוהב ע'י (חיבוק ו)נישוק יש לו מקום גם באופן שאין האהוב מרגישו (כשהוא ישן -- במכש"כ ממציאות של דומם).
ב. והנה בנוגע לקושיא הא' -- יש לתרץ לכאורה:
אמרו רז"ל (תענית ה, ב. פירש'"י ויחי מט, לג): יעקב אבינו לא מתי ולפי פירש"י (תענית שם) .סבורים היו שמת" -- הכוונה בזה (ראה חדא"ג מהרש"א שם), ,שלא מת כלל גם בגוף":. ואתי שפיר מה שיוסף נשק לאביו
" משיחת ש"פ וארא תשכ"ט (שהיא ביאור לשיחה זו). -- הנחה בלתי מוגהת.
הערות
- 1. =
- 1. להעיר גם מהמסופר (לקו"ש ח"א ע' 138), אשר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בראותו פעם את בנו כ"ק מו"ח אזמו"ר איך שהוא ישן בעריסה, גתעורר אצלו רצון לנשקו. אבל משם אין קושי" כ"ב, כי יש לחלק בין גשיקה (בפועל) לרצון לנשיקה.
- 2. וכן מוכח גם מפירש"י עה"ת (ויחי. שם). שהרי פירש"י עה"ת הוא גם ל,בן חמש (למקרא)", ואין מקום לרמזים וכו"
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.