401

בתור הוספה, אף שכנ"ל אינו שייך לענינינו באופן ישר, הרי גם בהשאלה באם יש אני' המפליגה בלאו הכי אם מותר לנסוע בה, הנה בכל השקו"ט שראיתי בכתובים וגם בדפוס בהנוגע להאניות הישראליות. כנראה לא שמו לב לנקודות שהן עקריות בנדון זה, והן:

ישנה האפשריות לנסוע באני' שאינה ישראלית. ואפילו אם תרצה לומר (היפך האמת) שהענין דקנה מיד עמיתך יש בכחו להתיר ההפלגה שבנדו"ד, ישנה אפשריות מלאה לנסוע אפי' באניות ישראליות באופן שלא יוצרכו להיות על האני' ביום השבת באם ירד הנוסע מעל האני' טרם בוא יום השבת ויחכה לאני' ישראלית אחרת, אף שזה יאריך זמן הנסיעה. ואפשריות זו מבטלת ג"כ הנפק"מ בין ג' ימים לפני השבת ולאחרי זה (לדעת הר"ח, הרמב"ן, הרז"ה ועוד). נוסף על זה יש אפשריות לנסוע באוירון ישראלי -- היוצא לדרכו והבא -- בימות החול.

מלבד עצם השאלה, נתוסף באניות שבדורות האחרונים עוד ענין, שכל השירותים דהנוסעים באני' קשורים בעשיית מלאכה ובחלקם -- מלאכות דאורייתא, וכמו המתקת המים וכן הספקת המים לתאי הנוסעים נעשית ע'"י מכונות, והוא הדין להארת חדרי הנוסעים, ומהם גם מקום התפלה וכו' וכו ואין בזה הענין דנר לאחד נר למאה, כין שעכ"פ רובם המכריע של הנוסעים הם יהודים, ועוד זאת -- כשמתרבה מספר הנוסעים מוסיפים במספר המכונות או בשעות עבודתן. (ראה ג"כ כלכלת שבת לבעהמ"ס תפא"י מלאכת שבת ס"ט) ז. א. שבמקום סכנת נפשות אמיתית דהנוסע, שיתירו לו הנסיעה, על הרב להודיעו שאסור, איזה זמן לאחרי כניסת השבת, ליהנות מהמים שבאני', מהאור וכו' (כי ברוב הפעמים אין חולה באני' -- כנראה ביומני האניות, נוסף על העיקר שאין בזה כלל הענין דנר לאחד -- גר למאה), אסור לקדש על היין וכו" וכו'.

כן להעיר אשר באניות גדולות כהנ"ל -- הוא בגדר דפסיק רישי" שבמשך מעל"ע לא יהי' קלקול ושבר בשום אחת מהמכונות ויודרש תיקון על אתר.

בכדי לצאת ידי כל הטוענים, מביא אני עוד טעם הנשמע באויר, והוא שהעמדת האני' או הפסקת הנסיעה מעת לעת קשורה בהיזק כספי גדול, ולכן יחסרו האמצעים הדרושים לקנית נשק וכו" וכו'. אבל מובן שמטעם זה אין כל מקום למלחמה על שמירת השבת בבתי החרושת ובשדות וכו' אשר באה"ק ת"ו, שהרי ע"י שביתתם בשבת ההיזק הכספי עוד יותר גדול מהיזק הכספי אשר ע"י שביתה בנסיעת האניות.