373

ב"ה. יום ה' מגילה נקראת בי"א אדר שני תשג"ה.

שלום וברכה !

. . . תנן מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו כו' שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, והענין בעבודת האדם ע"פ דא"ח בקיצור -- וע" ביאור כל משנה זו במגיד משרים להב"י פ' ויקהל --

מגילה ענינה ספור הנס, הנהגה שלמעלה מטבע, אלא שנס פורים הי' מלובש בטבע. והחילוק מבואר בדרושי פורים, ביאוה"ז ויקרא. פדה בשלום תרח"ץ. ובעבודה י"ל החילוק : עבודה שע"פ טו"ד (טבע). עבודה שהתחלתה למעלה מטו"ד בתוקף הרצון, אבל בעניגים כאלו שאח"כ ממשיכים בטו"ד ע"'י שהרצון מכריח את שכלו (נס המלובש בטבע), ועבודה שלמע' מטו"ד לגמרי (נס גלוי), ועיין בד"ה ועתה אם נא פ' תשא רע"ח שי"ל שגם בנסים שלמע' מהטבע יש מדרי' -- ולהעיר מל' רז"ל נס ונסי נסים (ברכות נז, א) נס בתוך נס (שמ"ר ס"פ וארא) כשעושה בו אהרן נסים כו' שעשיתי אני -- משה -- בו נסים כו' שהקב"ה עושה נסים (שמ*ר ס"פ בשלח) - דהחילוק הוא הנהגת דחי' ויחידה או מס"נ דאברהם ורע"ק.

וקריאת המגילה היינו פרסומי ניסא בעולם, המשכת הנהגה זו בחיי יום יום. והנה הנהגה זו דקב"ע מבלי התחשב עם הטו"ד, יכולה שתהי' בחמשה מדרי': אם רק בהנוגע להפועל ממש מחדו"מ, גם בנוגע לאהוי"ר מדות, שכל, הנחה, ומושכל ראשון שלו, עצם הרצון והנפש, והם ד' אותיות שם הוי' שבנפש וקוצש"י. וידוע אשר בשמות הנה טבע ינס, מתאים לשם אלקים ושם הו" --

וזהו מגילה נקראת בי"א כו' בט"ו, כי י' ימים, עשרה טפחים, מטה, עשי' הגשמית, לא ירדה שכינה למטה מעשרה (סוכה ה, א) רה"ר רק עד " (שבת ז, ב) וקריאת המגילה, נס ולא טבע, מתחיל מיום י"א.

והנה מקום שיש י' בטלנין -- שכל י' כחות נפשו -- בטלין ממלאכתןי שהם בביהכ"נ מצוין תמיד לתפלה (מגילה ה, א. ולהעיר ג"כ מתשובת הרמב"ם * פירושו בזה) התחברות עם הקב"ה, נק' עיר -- גדול ה' בעיר אלקינו -- וקורין בי"ד, היינו שהמשכת הנהגה ניסית היא בכל ד' המדריגות הראשונות הנ"ל, כיון שכולם כדבעי, אבל לא בט"ו, כי צריך זהירות מאויב כיון שמצד עצם הנפש, קוצש"י, א"י איזה דרך מוליכין אותו, (לקו'"ת קצור דולא תשבית, תפלין דמ"ע רנ"ג), משא"כ מוקפות חומח, שמקיף הרחוק ג"כ בשלימות אצלו -- קורין בט"ו, קוצש"י --