354

הדרים תחת שרים קטנים בכפרים שידורו תחתיו ואם לא יגרש כולם, צריכים לקיים דברי הדוכוס ולסלק היזק הרבים ול יסע תחת הדוכס תחלה ולדון אח "כ עם הרבים אם יש להם היזק בזה". ואעפ''י שמעתיקים עִי"ז ממקום שאין עליהם רשות דוכוס רשע כזה -- שמאיים לגרש כל היהודים על לא פשע בידם -- ובאים לרשותו!

ומזה מובן בנוגע לעניננו שיש לדון אפילו על אלו היהודים הגרים כבר בשכונות אחרות, ע"ד החיוב שיחזרו לשכונות אלו (באם אין מוצא אחר לסלק את ההיזק). וכ"ש שאין היתר להיהודים הדרים בשכונות אלו לברוח מהן ולהגדיל עי"ז את ההיזק וכו" וכו'.

ד עוד ענין בזה: העתקות הנ"ל מביאות למכירת (או סגירת) כו"כ . בתי כנסיות -- אשר באיסור מכירת בתי כנסיות ישנם ג' גדרים: א) מצד קדושת ביהכ"נג הנמכר (משא"כ -- בסגירתו). ב) מצד מיעוט בתי כנסיות בכלל הנעשה ע'י המכירה [שלכן אסור למכור (ולסתור ולסגור) ביהכ"נ, גם כשישנו ביהכ"נ אחר, עד שיבנו עכשיו ביהכ"נ תמורתו (מג"א רסקנ"ב (אבל ראה בבי' הלכה שם) וסקנ"ג סקט"ז)]. ג) כי עי"ז לא יהיי להמתפללים ביהכ'נ להתפלל בו [שלכן אסור לסתור ביהכ'נ כדי לבנות ביהכ'נ אחר -- גם באופן שאין לחשוש שמא לא יבנוהו -- בכדי שיהיי ביהכ"ג להתפלל במשך זמן הבנין, וכטעם השני שבמס' ב"ב (ג; ב) ובשו"ע שם].

ובנוגע לעניננו: מצד קדושת ביהכ"נ -- עכצ"ל שאפילו בתנאי ארצה"ב מותר למכרו באם התנו כן בשעת בנינו [שגם ביהכ"נ של כרכין ש,חמורה קדושתו", כשתלו אותו בדעת היחיד, יעשה בו היחיד מה שירצה (או"ח סקנ"ג סט" ] -- שהרי מעשה רב בגדולים וטובים שעשו כן בארצהיב. והאריכו בזה בשו"ת האחרונים. וצ"ע בביהכ"נ שבונה (קונה) יחיד בכסף הנתרם מכו"כ אנשים שמעשים בכל יום שחלק מהתורמים מתנה עם היחיד שזהו אך ורק לבדק הבית ש בו התפלל אבא וכין"ב, או לבנינו -- והיחיד מקבל תנאי זה בפירוש ומברכו בפני רבים על המצוה וכו כן בכלל -- בשו"ע שם שהיחיד צ"ל ,בהסכמת הציבור",

גם בנוגע למיעוט בתי כנסיות -- הרי העצה לבנות ביהכ"נ אחר בשכונה החדשה,

מ"מ, נשאר עדיין האיסור מצד גדר הג' דלעיל,

כי אף שגם בשכונות האלו נשארים הרבה בתי כנסיות גם לאחר ההגירה משם, מ"מ לפעמים רבות (א) הביהכ"נ הנשאר הוא בריחוק מקום מבתי מגוריהם של מתפללים אלו -- שביהכ"נ המכור שימש להם מקום תפלה קרוב (ראה מג"א סקנ"ג סק"מ: יכול לומר שאין רצונו לילך למרחוק). (ב) נוסח התפלה שבביהכ"נ הנשאר -- אינו כנוסח התפלה של כו"כ ממתפללי