323
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג"כ דרבנן, לפע"ד אין תלוי זה בזה, דאפשר דתפלה עצמה אפילו תהי' רשותי ובכ"ז כשמתפלל לפני ממה"מ הקב"ה יונחו עליו כמה גדרים ואפילו מן התורה, גדרים הקשורים והנוגעים בכבוד המקום, אהבת ד' ויראתו, האלקים בשמים ואתה על הארץ ע"כ יהיו דבריך מעטים ועוד ועוד. ולדעתי גם זה פשוט.
ד) בענין אבילות דאורייתא או דרבנן. נאספו בזה דיעות האחרונים וגם הראשונים בשדי חמד כללים מערכת אבל ס"ק ש"ו, ושם גסמן ובפאת השדה שם.
ה) במנהגים המובאים בתנ"ך ותוקפם אם זה עושה אותם לחיוב או רק סיפור בעלמא, ביאר בזה כמה פרטים בס' תורת נביאים למהר"ץ חיות, עיי"ש.
בכבוד ובברכה
₪7
ב"ה, כ"ח מ"ח תשי"ז שלום וברכה !
. . . בהמשך למכתבים הקודמים . . . ואפרש כונתי על סדר ג' הסעיפים.
א) בהגוגע לחיוב במזונות בנים ובאם קשור בזה -- הוא כמו שמעתיק גם במכתבו זה, אשר אלו דסבירא להו דחיוב רבו במזונות אשתו מן התורה מוכיח דמזונות האשה (על הבעל) מן התורה -- לימוד זה גופא מוכיח דמזונות הבנים (הוא על האב ג"כ) מן התורה וכו' ובטח גם החכמת שלמה ס"ל כן. מזה מובן (וגם בלאו הכי היה מובן) אשר אלו דסבירא להו דהבעל חייב במזונות אשתו מלימוד אחר -- פס"ד שלהם בהנוגע לחיוב האב במזונות בניו -- אין נוגע להשקו"ט בהן דנינן. והם הרמב"ם (הלכות אישות פרק י"ב) והטור והסמ"ג שהעתיקו לשונו. ועליהם דן במכתבו.
הערה: אף שאינו שייך להנ"ל. מה שנדחק כ"ת להוכיח אשר הרמב"ם ס"ל דמזונות להבנים אפילו קטני קטנים הוא דוקא מדרבנן -- שהוא היפך פשטות ותוכן לשונו לגמרי. וכמו שכת"ר מעתיק במכתבו, אין מובן כלל מה מכריחנו לכנוס בכל אותן הדיחוקים, ולומר ג"כ שהומב"ם וכל אלו שמעתיקים לשונו בהנוגע לבנים קטני קטנים. כוונתם לרמז כמה חילוקים בדיוק הלשון ,כתקנת חכמים" ולא מתקנת חכמים ובהתחלת הלשון מאריכים בכמה תיבות: כשם וכו" -- אשר פי' הפשוט בזה הוא להיפך -- שמזונות הבנים מה"ת.
ב) במ"ש אני דאת"ל דהנהגה המובאה בתנ"ך אין הנהגה תמיד פסק דין, כי אפשר שאינה אלא דרך סיפור, כמובן אין בזה נפק"מ בין סיפור אשר בחמשה חומשי תורה ובין סיפור אשר בנ"ך, ומקשה על זה שמצינו
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ד'תתעח לקו"ש ח"ו ע' 323
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.