319

. . הוכחה עד כמה ספירת המדעים אינה מבוססת -- המסקנות בזה במספר השנים של מדעים שונים (גיאולוגי', תכונה, חקר פעולות הרדיא) ועוד סותרות זו את זו ונלאו חוקרי המדעים למצוא תירוץ לסתירה זוי

ב"ה, עש"ק ט"ו בשבט, תשכ"ב

... ע"ד ת"ת דרבים במסכת קידושין. ומסיבת הסיום במוצש"ק אור ליום ראשון בשבת דפרשת מתן תורה.

ודבר בעתו מה טוב, שהרי סיום המסכת -- תניא ר' נהוראי אומר כו' -- מדבר במעלת התורה, מעלתה לא רק בנוגע לעולם הבא ועניניוג כי אם גם בהנוגע לעולם הזה ועניניו, ואדרבה -- ההדגשה היא איך שטובה היא מכל אומנות שבעולם בנוגע לשכר בעולם הזה.

ולהעיר בסיום הנ"ל *, שלכאורה מצינו בזה היפך הכלל הידוע, אשר הברייתא מוסיפה על הענינים שבמשנה ומבארת ומפרטת אותם יותר, דכיון שנתרבו הגזירות ונתמעטו הלבבות וכו" הרי ,קוצר מילי'" של המשנה, שהיא ,דבר קצר וכולל ענינים רבים" אינו מספיק, מפני ירידת הדור. ובברייתא דר' נהוראי הוא להיפך, שדברי המשנה באו בפירוט יותר, בהזכירה חולה, זקנה ויסורים, ולא רק זקנה כמו בברייתא. כן נמצא במשנה גם הטעם להחשיבות דתורה -- כי שכרה בעוה"ז ובעוה"ב, ושאר כל אומנות רק בעוה"ז, והושמט טעם זה בברייתא.

- ודרך אגב: הציון (על הגליון) לברייתא זו ,מס' סופרים פט"ז" -- מקומו על המאמר במשנה, כי במס' סופרים (וכן גם בתוספתא ספ"ה) -- הוא כלשון המשנה --

ויובן זה -- בקיצור -- ובהקדמה שהמדובר, הן במשנה והן בברייתא הוא בנוגע ללמד את בנו, וע"פ מ"ש חנוך לנער עפ"י דרכו ,יצטרך המלמד שיזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו לקטנות שניו ויאמר לו קרא כו' לא לעצם הקריאה לפי שאינו יודע מעלתה". והרי הבן שבגיל החנוך (והנשים וכלל עמי הארץ) אינו שייך עדיין ללימוד תורה לשמה,