317
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוספות / יתרו שוחות 17
בעדותו של איש אחד או שנים או שלשה, כ"א דורש וחוקר לעדותן של הרבה אנשים. ועוד רווחה יותר הנהגה האמורה, שכל הענינים הקשורים במה שקרה בדורות שלפנים, שבזה הרי אי אפשר להבחין עתה האם כן הוא, בכל זה אין איש נורמלי שיהי' ספק אצלו בדברי בני אדם, של ג' וד' חוקרים היסטוריים ואפי' באם בפרטים סותרים אחד לחבירו, מכריע דעת הרוב ובפרט אם הרוב הוא הכי גדול -- אחד לגבי עשרה מאה ואלף, שאז עדות זו מתקבלת לאמת מוחלטת.
אחרי הקדמה זו: הענין שהתורה ניתנה בסיני ע"י הקב"ה, אינה סברא שנתחדשה בתקופתנו זו שהרי שמענו אותה מאבותינו ואבותנו מאבותיהם המי וכז עולה מסורה וסיפור זה מדור לדור (ובכל דור נמסר הספור בנוסח מדוייק -- ע'י מאות אלפים אנשים מחוגים שונים אחד מהשני בתכלית, ובכ"ז בנוסח שוה ומהזמן דמתן תורה לא הי' אף פעם שהמסורה נשתנגתה ואפי" מאו"ה) ועד להדור בניהם של אלו בנ"י שנכנסו לארץ עם יהושע. שהם שמעו מאבותיהם יוצאי מצרים, שהם עצמם עמדו בהר סיני ושמעו הקול יוצא אנכי הוי' אלקיך.
מובן וגם פשוט שבאם הי' לפתע פתאם מתחדשת שמועה האמורה באחד הדורות שבנתיים, הרי אי אפשר שמאות אלפים יתדברו ביניהם להפיץ שמועה, שהי' הענין דמתן תורה ובודאי הי' אחד אומר לחברו, מה זה חדשה בארץ, שלא שמענוה מעולם. כשיתבונן בכל האמור יוכל להרחיב כיוון מחשבה זו יותר וכנ"ל תקיפה היא יותר וביותר לגבי כל הענינים שסומך בהם על השמועה במה שקרה לפני עשר ועשרים שנה.
ב) אין מקום להקשות על האמור, שהרי גם הנוצרים והמושלמים מונים כמה מליונים נפש -- כי כנ"ל חילוק יסודי בזה שמסורת הנוצרים מצטמצמת סו"ס -- לאיש אחד (השלית שאול) או לכל היותר לעשר או לשנים עשר השלוחים, שהם אמרו ששמעו ממי שהוא נוסח פלוני, אבל להם עצמם לא נתגלתה ,נבואה" זו וכו' ז. א. שמצטמצמת המסורה לאיש אחד בו"ד7 - העלול לטעות ולשגיאות בשוגג או במזיד ועד"ז הוא גם בהמושלמים שהתחלת אמונתם היא, שכאשר חזר מוחמד מן המדבר, סיפר ששרתה עליו ;נבואה" וכו" וכו'.
ג) האם אפשרי לאינם יהודים להשיג ולעלות לדרגות נעלות. ידוע הפסק דין ברמב"ם (הלכות מלכים פרק ח' הל' יא) אשר חסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב.
ד) אינו יכול לבאר לעצמו, שלאינם יהודים אין כל אותן האפשרויות שישנן לבג"י, כמה ביאורים בדבר, והביאור העיקרי הוא, שאין אתנו יודע דרכי הבורא וטעמיו ומעשיו באופן מסוים, ועל דרך האברים השונים בעולם קטן הוא האדם, הרי אי אפשר שהרגל תגיע להבגת השכל שישנה במוח, וא"א להמוח שיהי' בו ההרגש שישנו בלב. במלים אחרות: כל אבר בעולם קטן יש לו תפקיד מיוחד, ובזה אברים זכים יותר ואחרים חומריים יותרי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.