305

ורבקה ? ועפ"י הנ"ל מובן. כי ענינה של הארץ אשר אבני' גו' ארץ ישראל -- הוא עבודה פרטית דוקא, ולכן נחלקה א"י לשבטים, ולכן גם באמהות של השבטים -- מונה ברז"ל דוקא.

ואף שלכאורה עבודה פרטית היא עבודה נמוכה. כי הכלל הוא, כלשון הגמ' בהנוגע לאבות, חשיבי מהפרט --

ממטה משה רבנו למדים אנו אשר לא כן הוא. באותו מטה היו חקוקות בו השש אמהות והי"ב שבטים, עד גם להעשר מכות שהיא עבודה נמוכת עוד יותר, במצרים ערות הארץ, ובאותו המטה עצמו דוקא הי' חקוק גם שמא רבא, שהוא שם המיוחד מכל הז' שמות שאין נמחקים, שם העצם. כי העצם ישנו בכל הפרטים. עד גם לפרט היותר נמוך, וכנ'"יל שכשאתה תופס במקצת העצם אתה תופס בכולו.

ישנם המדמים ואומרים שענינם והעיקר הוא -- לפעול גדולות ונצורות, לחולל מהפכה, לתקן הכלל כולו בבת אחת, להרעיש עולמות וכו'. בתיקון ענינים פרטים אין כדאי להם -- לדעתם -- להשקיע כחות נעלים שלהם. ועל זה באה ההוראה, שהתכלית היא -- עבודה פרטית ובענינים פרטים דוקא, ובזה נמצא העצם.

הוראה זו נוגעת ביותר להובגים, מדריכי עם ישראל. ישנם רבנים האומרים אשר תפקידם ועסקם הוא אך ורק ענינים הכי גדולים: ב;נאומים" לפני בני קהלתם בתורה -- לתרץ ולבאר סוגיות חמורות כבנגעים ואהלות. בעבודת השם -- חקירות כלליות דוקא המקיפות כל דת משה וישראל. בגמ"ח -- איך אפשר לתקן כל העולם כולו ע"י משטר צדק ויושר וכו'. ומזה להוויות העולם -- צריך הנאום להיות אודות הכרח משטר דימוקרטי בכל מרחבי תבל, הפצצה האטומית, פגישת מנהיגי הממלכות וכדומה.

אמנם, בנוגע להלכות שבת ומוקצה, כשרות המאכלים, טהרת המשפחה, ברכות הנהנין והדומה לזה -- דברים ,פשוטים" כאלו אינם לפי ערך גדולתם. זהו שייך להשמש או לכל היותר -- להאַסיסטענט"ראָביי. כי רב גדול עליו לדבר אך ורק בענינים העומדים ברומו של כל העולם הזה, ולהרעיש את כל העתונות בחידושיהם, וכמובן -- דוקא בעמוד הראשון של העתון.

והוראה הנ"ל מדגישה, ומקרא מלא הוא: לא ברעש ה, בענינים ,פשוטים" דוקא, בקול דממה דקה, לבאר להעם את ההלכות הנצרכות בכל יום ויום -- תמן קא אתי מלכא.

וזהו ג"כ מתוכן יסוד העיקרי של תורת הבעש"ט -- השגחה פרטית. השגחתו של הקב"ה אינה רק על ענינים כללים דוקא, כללות קיום המין וכו',