293
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
. . . בעמדנו בעשתי עשר חדש באחד לחודש, אשר בעשירי בו הוא יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"רי
יום זכרון הוא (זמן כפרה ותשועת נפשם מיד שונא) להזכיר כאו"א את עצמו ואת כל סביבתו את נקודת עמלו (של בעל ההילולא) שעמלה נפשו בחייו חיותו בעלמא דין -- מסירת נפש על הפצת היהדות, תורת אמת ותורת חיים ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם -- מבלי להתפעל ואפילו לא להתרשם מכל מונע ומעכב, אויב ושונא,
זכרון ע"מ שיבוא בפועל ובמעשה שהוא העיקר, ללכת בדרך זו אשר הורנו וסלל לפנינו להפיץ התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם באופן דמוסיף והולך.
ותוקף מיוחד לתקופת יום ההילולא בשנה זו (עשרים שנה לההסתלקות)
הערות
- 1. ר"ח : (ולא תחלת התודש, כי) הוא ביחס לכל ימי החודש כמו ראש לאיבריםו שחיותם כלול מתחלה בראש והראש -- מנהיגם (מאמרי ר"ה תש"א ועוד -- לבעל ההילולא, לקו"ת דברים גה, ג עטיר בתחלתו).
- 2. בעשתי , , לחודש : דברים א, ג. ולהעיר מאוה*ת להצ"צ שם על הפסוק שלפניו אחד עשר יום.
- 3. יום ההילולא : בש"ק פ' בא בשעה שמונה בבוקר שנת ה'תש".
- 4. זכרון . . שונא : תפלת מוסף ר"ח, ועיין אבודרהם הפי.
- 5. עמלו . . בחייו : להעיר מסנה' (צט, ב) עה"פ נפש עמל עמלה לו ועה"פ אדם לעמל יולד, ד"יה אר"א אדם לעמל יולד, תרפ"ט.
- 6. שעמלה נפשו בחיו: אגה"ק ס" כח,.
- 7. וחי בהם : אחרי יח, ה. עיין רמב"ן שם. אור תורה להה"מ. לקו"ת שה*ש סך"ה לסוסתי (הראשון). אוה"ת להצ"צ פ' אחרה
- 8. התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם: שאז קיומן אמתי כן' (תניא רפייד, קונטרס העבודה ס"ב). וראה פירוש להרמב"ם הלי יסוהי"ת רפייב,
- 9. ותוקף . . לתקופת : להעיר מברכות (נט, ב) בתקופתה כו
- 10. עשרים שנה: להעיר מירוש' סוטה (פ"א, ה"ח) -- בשמשון, שנקרא ע"ש של הקב"ה כו' שמש כו' הו" (סוטה י, א)/ כתוב אחד אומר כו' שהיו הפלשתים יראים ממנו כו; וכיון שבכתוב נאמר (לנוסחת הירושלמי -- תוד"ה מעבירם שבת גה, ב) וישפוט את ישראל, מובן שזהו העיקר, אלא שהי' אפשרי עי"ז שהיו הפלשתים יראים כו', ולהעיר מלקו"ת במדבר ד"ה מבן עשרים.
- 11. לההסתלקות : לביטוי הסתלקות, יש להעיר מהמאמר שניתן ליום ההסתלקות (דיה באתי לגני פ"א) דמפרש מ"ש בזהר כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דהיינו שנמשך יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין (אלא שתגילוי הוא בבחינת רוממות).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.