272
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
272 לקוטי בחו"ל, כי קיום מצות תפלין של כל אחד מישראל, בכל מקום שהוא, בכחה לפעול ,ויראו ממך" בנוגע לכל ישראל.
ובפרט בנדו"ד -- שיראת או"ה שהתנכלו לאה"ק -- תלוי' הייתה בהיראה מפני בנ"י של או"ה שבמדינות אחרות. וק"ל.
ב) זמנה של המלחמה, שאז הייתה ההתעוררות דמבצע תפלין, היתה ימים אחדים: לפני זמן מ"ת. ובהיות אשר בכל שנה ושנה, כל הענינים חוזרים וניעורים מעין שהיו בפעם הראשונה, הרי מובן אשר גם בשנה זו, בהימים הסמוכים לזמן מ"ת, צ"ל מתעורר במיוחד הענין והחיוב דלימוד התורה. ובמצות תפלין אמרו רז"ל (מדרש תהלים בתחלתו) ,קיימו מצות תפלין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה".
ג) בזמן מ"ת -- נצטוו בכל המצות וקבלום עליהם בהקדמת נעשה לנשמע -- ובמצות תפלין אמרו רז"ל (קדושין לה, א) ,הוקשה כל התורה כולה לתפלין" (שהכוונה הוא למצות התורה, עייייש), ועד שילפינן מהיקש זה הלכות ודינים בכמה וכמה מצות. (ואף שגם בעוד מצות מצינו עד"ז וכמו במצות ציצית, שאמרו רז"ל (מגחות מג, ב) שקולה היא כנגד כל המצות בולן, וכן בצדקה, שבת וכו' -- הרי אינו דומה שקולה להוקשה. ואינו דומה, כשכנ"ל, מההיקש למדין הלכה למעשה כבמצות תפלין).
שאלה ב:
מהו גודל התועלת כשיצליח המשתדל ויהודי אחד יניח תפלין פעם אחת, והכי בשביל הנחת תפלין פעם אחת, כדאי להשתדל בהשתדלות גדולה ?
מענה : א) אדרבא -- ישתדל עם רבים מבנ"י ורבות פעמים.
ב) פסק דין מפורש ברמבים (הלי תשובה פ"ג ה"ד) צריך כל אדם שיראה עצמו כו' כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב כו', עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה כו'. ומי שמקבל עליו פס'ד הרמב"ם בזה -- בטח ישתדל באופן המתאים לפעולה המכריעה את כל העולם כולו לכף זכות וגורמת תשועה והצלה כו'.
ג) קרקפתא דלא מנח תפלין, יש לו דין מיוחד (ר"ה יז, א) ופס"ד ברור ברמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ת), דהיינו שלא הניח מעולם. ז א. שע"י שמניח תפלין פעם אחת, יוצא הוא מסוג זה. ואף שבכמה ראשונים הלשון קרקפתא דלא מנח תפלין (סתם - בלי תיבת מעולם) ומפרשים באופן אחר, הרי כנ"ל -- בנוגע לדינא - פס"ד ברור הוא ברמב"ם -- ,מעולם". (וכנראה שכן הוא גירסתו בש"ס). וכן הוא בר"ח, רי"ף (אבל ראה שם ברא"ש), בעיטור בשם תשובות הגאו" נים, ועוד.
ד) דבר משנה הוא (אבות פ"ד מיב) מצוה גוררת מצוה. וע"י שפועלים שיהודי יניח תפלין פעם אחת, הרי מצוה זו גוררת עוד מצוה וכו'. וכל הטועה בדבר משנה אין כאן דין כלל (ואפילו הם רבים ומומחים -- טושו"ע חו"מ רסכ"ה).
שאלה ג:
לכאורה אסור להשתדל עם החפשים להניח תפלין כיון שתפלין צ"ל גוף
הערות
- 1. הוספות / בא
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 272
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 272
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.