252

בי' סוף מה דלא הוה לך רשו בקדמיתא לאסתכלא בעיינין ההיד וראית את אחורי ופני לא יראו".

ב) דבעין השכל רואין במדרי' גבוהות יותר מבעין הנבואה וכמו שהאריך באגה"ק סי"ט וכאן כ' להיפך,

ואולי אפ"ל הכוונה כאן דהנה יש שני ענינים א) המדרי' שבה היא הראי' וההשגה ובזה חכם עדיף מנביא דבנבואה הוא רק וראית את אחורי ופני לא יראו (עד לע"ל). ב) אופן הראי' במדרי' שבה רואה דבזה הוא להיפך : דנבואה היא ראית המהות וזה נק' ראית פנים, חכם אינו רואה המהות ממש ונק' וראית את אחורי ובזה קאי כאן. (והל' עדיין צ"ע) וכמה פנים בפי' וראית את אחורי.

בלקו"ת ד"ה יו"ט שר"ה ס"ה: הנביאים הם נו"ה דאימא דוקא (וא'כ כ"ש משה רבן של כל הנביאים).

בד'ה זה היום רנ"ז: משה נתנבא בזה היינו גילוי בחי' ז'א בחי' עצם הדבר כמו שהוא בלתי בא בהתלבשות דמות כו' ושרש גבואתו הי מבחי? יסו"א כו' והיינו שהמשיך בחי' חכ' בז"א והי' למטה ממש בבוי' ראי דחכ'.

בע"ח ש' הכללים פ"י: בחי' ג' (של משה) בשליש ת"ת האמצעי כוי ושם היתה נבואת משה כו" משה מתנבא מיסו"א שבתוך ז"א כו

אגה"ק בד"ה איהו וחיוהי: מפרק עליון דנצח דז"א, ועייגיב שם רסי"ט.

ברמ"ז (זח"ב כג, ב) נסמן עליו בלקו"ת סוף הבי' דצאו"ר: ג' מדריי יש כו' שאר נביאים הי' אור הנ"ה מתעצם במל' ולא היו רואים אלא המלי לבדה כו' והאבות היו רואים גם אור נ"ה מתוך המל' אבל הי' מתעצם בתוכה (אולי אפ"ל שהוא אופן ההתלבשות המבואר בד"ה אם לא בריתי שהובא לעיל פ"ב) ולמרע"ה הי' עובר אור הנ"ה מעבר בעלמא בתוך המל

תו"א פ' בא ד"ה בעצם היום ס"ב ולקו"ת סוף הבי' דצאו"ר: נבואתו מאצי' רק דרך מעבר נמשך ע"י הבריאה, שער היחוד והאמונה פ"ה: השגת משרע"ה בנבואתו לא היתה בעולם האצי' אלא ע"י התלבשותו בעולם הבריאת.

הש"ס להאריז"ל ברכות (ה, ע'א): משה רבינו נבואתו היתה מהיכל ק"ק דבריאה אשר שם הוא סוד כחיב דבריאה.

ואעתיק מה שמצאתי מבואר בזה ועי"ז יתיישבו ממילא כל מרז'ל הנ"ל ויבוארו עוד פרטים בנבואת מרע"ה:

א) ש' היחודים פ"א (וגסמן עליו בלקוית שם): כל הנביאים משם