247

והנה לכאורה צ"ע שהרי מבואר בכ"מ שהיסוד הוא פנימיות דוקא עיין בסי' ד"ה נשמת כל חי, במצות קדוש החדש ס"ב לענין יסו"א בפרט ועוד.

ואולי י"ל עפמ"ש בלקו"ת בי' פקודי ס"ו שכ': וצ"ע דבטעמ"צ פ' וירא אמר כי אין פנימי' אבא יורד כו' או י"ל כי גם בחיצו' ואחוריים יש במה בחי' כו'.

והנה שושבינא דמלכא שייך ליסו"א כמבואר בלקו"ת ד"ה בי' דבמדבר סיני סייה

והנה מפורש בפרטיות יותר בל"ת להאריז"ל (ובארוכה בשער הפסוקים) ע"פ כי מן המים משיתיהו: בחי' משה הוא מיסו"א הסתום וגנוז תוך יסוד אמא כו' קפ"ד כו' קס"א ס"ה גימט' משה כו' אמא שומרת ונוצרת ליסו"א כו' ליתנו לז'א כו' דע כי משה מן הדעת דז"א כו'.

-- (ביאור כ"ז ע"ד דא"ח עיין לקו"ת בי' דוהי' לכם לציצית הראשון וד"ה להבין בתוס' בי' וידעת ס"ג) -

ובע"ח ש' לאה ורחל פ"ו -- הובא לעיל ס"ב -- איך שמצד התלבשות נאמר על משה שהוא סוד הדעת, יסוד דתבונה ומל' דתבונה.

(והביאור ע"ד דא"ח עיין לקו"ת ד"ה זאת תהי' תורת המצורע בי" דוהי' לכם לציצית הנ"ל ובי' דבאתי לגני ס"א).

עוד ידוע בבי' הענין דיסו"א ארוך (דרושי דמחצה"ש ועוד) דיסו"א מתלבש ביסוד ז"א היינו יסוד דאצילות (ועייג"כ אוהי"ת [בראשית] שצח, ב).

והנה כהנ"ל הוא בחי' משה מצ"ע או ע"י התלבשות, אבל מצד שרשו ושרש שרשו וכו' אמר בסש"ב פמ"ב ,נשמת משרע"ה המושרשת בדעת העליון שבי"ס דאצילות".

ועיין לקו"ת בי' דלבבתני איך ד"ע מאיר תמיד בד"ת וענינם בעבודה --

ובתו"א ד"ה להבין ענין לחם משנה ס"ד: שרש משה הי' בבחי' פנימי' אבא כמו שהוא בעצם למע' מהארת המוחין במדות, ושם בי' דמשה ידבר (האי) סיב משה הוא מבחי' ח"ס שבכתר דא"א אלא שנשפל ביסו"א והורד שמה:

ובסי' סוף שער ברהמ"ז: שרש משה מבחי' שרש המן כו' מבחי' מ"ה דמו"ס. ועיין לקו"ת ד"ה ואכלת ושבעת שכ' ,המן נמשך מבחי' ח"ס מקור שם מ"ה וזהו בחי' משה כו' לחם מן השמים היינו ז"א דאצילות וח"ע ואע"ג דשרשו מטלא דבדולחא היינו ששרשו משם אבל עכ"ז נק' לחם מן השמים שהמשכתו למטה הוא מבחי' שמים דהיינו ז"א דאצילות".