230
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המשכן, שהרי הלילה הקודם היה לפני הקמת המשכן, וכנראה לא הדליקו את המנורה, הרי מכך יוצא, שפעולת "ויקטר" ביום הקמת המשכן לא היתה כהקטרה של "בבקר...", אלא מיוחדת.
ההסבר לכך הוא: רש"י מניח בפשטות, שגם בשבעת ימי המילואים, לפני יום הקמת המשכן, ביצעו את כל העבודות *, כולל הדלקת הנרות. ולפי זה יוצא, שב"בקר" של יום הקמת המשכן בראש חודש ניסן, נעשתה גם הטבת הנרות, ולכן אפשר להסיק שהקטרת הקטורת לא היתה שונה מהמפורט בפסוק "בבקר בבקר בהטיבו את הנרות...".
בכך יובן, שלא זו בלבד שהמלים "בהטיבו את הנרות" אינן מהוות סתירה לפירוש רש"י, אלא שהוא צריך לצטטן: בין הפעולות של חנוכת המשכן שמונה התורה בקשר לימי המילואים, = אין מוזכרת במפורש הדלקת המנורה. וניתן היה לחשוב, שמפני שחסרה ההדלקה, וכן ההטבה, היתה גם פעולת "ויקטר עליו קטרת"
פקודי א
- מיוחדת (כמו "ויערך עליו ערך לחם" ו"ויעל הנרות") - לכן רומז רש"י בדיוקו "כמו שנאמר בבקר בבקר בהטיבו את הנרות", שהקטרה זו היתה קשורה להטבת הנרות כתמיד - "בבקר בבקר בהטיבו את הנרות"*.
זי ההוכחה להקטוה על ידי משה - מן הפסוק "ויעל..."
כיון שעריכת הלחם והעלאת הנרות, שנעשו על ידי משה ביום הקמת המשכן, היו הוראת שעה, מובן, שאין להסיק מהן לגבי העבודות הרגילות - שגם אותן עשה משה אז". אדרבה: בפשטות יש להניח, שאת העבודות הרגילות עשה משה רק בשבעת ימי המילואים, אך עם הקמת המשכן באופן קבוע, כולל ביום הראשון - השמיני למילואים, ביצע את העבודות הללו מי שביצע אותן בקביעות - אהרן%.
הערות
- 5. וכברמב"ן כאן פסוק ב.
- 2. בגו"א שמיני ט, כג כתב (לדעת רש"י) "שודאי לא הקריב בימי המילואים אלא קרבנות השייכים למילואים ולא הקטרת שהיא קבועה לדורות כמו שלא הקריב התמידים שלא כתיב במילואים מלבד עולת הבקר". אבל - בפשטות, מש"כ (תצוה כט, לח ואילך) "וזה אשר תעשה גו' את הכבש גו'", קאי על ז' ימי המילואים, שמדובר בהם לפניו. ובפרט ד"וזה" - בוא"ו המוסיף. וכמ"ש הרמב"ן כאן פסוק כז. וכמפורש ברש"י פנחס כח, ד.
- 6. ועפי"ז יומתק ביותר מה שרש"י מעתיק מהכתוב בפירוש רק "בבקר בבקר בהטיבו את הנרות" ולא "בין הערבים" - אף שלכאורה החידוש שבפירושו הוא שהקטיר גם בערבית (כנ"ל סעיף ג') - כי אדרבה: החידוש שבפירושו הוא שגם הקטרת שהקטיר בשחרית היא הקטרת שעל" נאמר "בבקר בבקר בהטיבו את הנרות", כבפנים.
- 7. ודלא כמ"ש הרמב"ן והטור (נעתק לעיל סעיף א') שמשה הבין זה ממה שנצטווה לסדר הלחם ולהעלות הנרות.
- 8. וי"ל, שלכן כותב רש"י "אף ביום השמיני למילואים כו' שימש משה" (נוסף להמבואר להלן סעיף ח'), שמה ששימש גם ביום הקמת המשכן בר"ח ניסן, הוא לפי שהי' יום שמיני למילואים, ובכל ימי המילואים = אף ביום השמיני - שימש משה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.