228
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מאריך. ואומר "אף ביום השמיני... שימש משה": מדוע חשוב לדעת בפסוק זה, שיום הקמת המשכן היה "שמיני למילואים... "?
ב) רש"י מצטט ב"דיבור המתחיל" לפירוש זה רק את המלים "ויעל עליו", ולמלים האחרות - "את העולה ואת המנחה" - הוא רומז רק במלה "וגו'".
הסיבה לכך מובנת בפשטות: פירושו של רש"י "אף ביום השמיני... שימש משה והקריב קרבנות ציבור..." אינו רק בקשר למלים "את העולה ואת המנחה", אלא בקשר לענין של "ויעל עליו" בכללותו. ולכן אין רש"י משתמש בהמשך פירושו במלים של הפסוק "עולה" ו"מנחה", אלא מדגיש "קרבנות ציבור" בכללות, כדלעיל בסעיף ב'.
אך לפי זה מתעוררת השאלה מצד שני: כיון שפירושו מתייחס למשמעות של "ויעל עליו" בכללות, כולל שאר קרבנות הציבור, הוא צריך היה, לכאורה, להשמיט לחלוטין את הפרטים הללו - "את העולה ואת המנחה" - ואף לא לרמוז להן על ידי "וגומר"?
ה. הקטורת ב'וס הקמת המשכן אינה שונה ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
בענין לחם הפנים שבפרשת אמור',
אשר רש"י כבר הזכיר לפני כן5, נאמר, שזמן עריכת הלחם הוא ביום השבת. ואפשר לשאול: זמן הקמת המשכן לא היה ביום השבתא, וכיצד ייתכן שביום הקמת המשכן, שאינו בשבת, יתבצע "ויערוך עליו ערך לחם"?
אותה שאלה מתעוררת לגבי "ויעל הנרות": זמן הדלקת הנרות היה בערב, ולא בבוקר?. וכיצד ייתכן שפעולת "ויעל הנרות" שבפרשתנו נעשתה בבוקר?
הכרחי לומר, שעריכת הלחם והעלאת הנרות ביום המיוחד של הקמת המשכן היו באופן מיוחד<, בשונה
הערות
- 4. כד, ח.
- 2. פקודי א שיחות -
- 5. תרומה כה, ל. וראה גם פרש"י שם, כט (ד"ה ועשית): "עד למחר בשבת"; תצוה כז, כ (ד"ה תמיד): "משבת לשבת".
- 6. כמו שמפרש רש"י (נשא ז, יב. וראה גם רש"י ר"פ שמיני) שהי' יום ראשון למע"ב. וגם התלמיד שלא למד עדיין פרש"י שלאח"ז - הרי פשטות הכתובים (ופרש"י) ויביאו את המשכן אל משה - שלא היו יכולין להקימו כו' ומשה העמידו (פרשתנו לט, לג) משמע שהעמידו כשהביאוהו אליו - בראשון לז' ימי המילואים, וא"כ לא הי' זה ביום השבת (דהבאה והוצאה אסורים בו) וה"ה בשמיני למילואים, דקביעותן שווה.
- 7. ראה תצוה כז, כא ובפרש"י שם.
- 6. ברמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ג הי"ב, שגם בבקר מדליק הנרות. ומפרש מ"ש (תצוה ל, 0 "בבקר בהטיבו" שהוא בהדליקו. אבל לפי פרש"י שם "בהטיבו - לשון ניקוי כו'" - היתה הדלקת הנרות רק בין הערבים.
- 7. וממש"כ רש"י במנחות (פח, ב), מוכח שס"ל כן גם בפירושו על הש"ס, כמ"ש בכס"מ לרמב"ם שם.
- 8. ראה צפע"נ עה"ת כאן (פסוק ד, כג) - בנוגע לעריכת הלחם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.