220

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

8 לקוטי

אך גם הלשון "אסיפה" של רש"י קשורה ל"ויקהל משה"5. כלומר, כדי להגיע להתבטלות אפילו באופן של "אסיפה" הכרחית נתינת כוח ממשה, כי מציאות אחת כשלעצמה אינה יכולה להתאחד עם מציאות אחרת, אפילו לא באופן של "אסיפה", כדלעיל.

יב. דרגות שונות של משה ושל ביטול

אמנם, גם לצורך התבטלות באופן של "אסיפה" זקוקים לנתינת כוח ממשה. אך מובן, שאותה דרגת "משה" הגורמת לביטול היש, לענין של "אסיפה", אינה דומה לדרגת "משה"

ויקהל א

המביאה לידי ביטול במציאות - "ויקהל":

כאשר מאירה אצל היהודי דרגת "משה", בהתאם למציאותו, נגרם אצלו רק "ביטול היש" - אין הוא מאבד את כל מציאותו, כי אותה הארת משה, הגורמת להתבטלותו, מדודה ומצומצמת בהתאם למציאותו. אך כאשר מאירה אצלו דרגת משה, הנעלית ממציאותו,

אז הוא מגיע ל"ביטול במציאות".

לכך רומז רש"י בפירושו ש"ויקהל משה" הוא בלשון "הפעיל". זוהי דרגת משה שאינה יורדת לפעול בדרך של התלבשות ("בידים"), אלא "הפעיל" על ידי דיבורו, שהדיבור בכלל "מורגש ונראה דבר בפני עצמו מובדל משרשו"*. כלומר, דרגת משה עומדת במקומה, ודוקא מכך נגרם ממילא ביטול במציאות - "ויקהל".

(משיחת ש"פ ויקהל תשכ"ת)

הערות

  1. 5. כי נוסף לזה אשר בכדי שהאסיפה תהי' באופן כזה שתביא שהנאספים יהפכו לקהל אחד, צריך על זה נתינת כה ממשה - גם האסיפה מצד עצמה היא בכחו של משה דוקא, כדלקמן בפנים.
  2. 6. תניא רפכ"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.