216
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בשם הו" א-ל עולם", שכאשר מפרשים על כך חז"ל, שאברהם גרם לאחרים לקרוא, הם אומרים: "אל תקרי ויקרא (יו"ד בחיריק) אלא ויקריא"': (יו"ד בפתח) - כי י"ד בחיריק מצביעה על לשון "פעל", ויו"ד בפתח מצביעה על לשון "הפעיל")
- כי גם בלשון "פעל" אנו מוצאים במקומות רבים, שהיו"ד מנוקדת בפתח, כמו "יהרוג = ה/.."5, ובפרשתנו עצמה - "ויעשו"*. ועוד].
לכן מחדש כאן רש"י ואומר "והוא לשון הפעיל", ומביא לכך הוכחה "ותרגומו (וכאשר רש"י מצטט "תרגום" באופן סתמי, כוונתו לתרגום אונקלוס"*) ואכניש", שהתרגום אינו מבאר את המלה "ויקהל" בלשון "פעל"
"וכנש", אלא בלשון "הפעיל": "ואכניש".
4 רק למחרת - לימוד התורה למעשה
אכן, מדוע התעכב משה במסירת הציווי על עשיית המשכן לישראל עד למחרת, ולא מסרו באותו יום?
בפרשת = יתרו, = ובסוף פרשת משפטים, מסופר על המעלה העצומה
ויקהל א
של מתן תורה ושל נתינת הלוחות, שעוררו התמסרות עצומה של בני ישראל לקבלת התורה והלוחות. לכן יש להבין, שבדומה לכך היה כאשר הוריד משה את הלוחות השניים,
ואדרבה: אפשר לומר, שאף יותר מאשר במסירת הלוחות הראשונים, שהרי הורדת הלוחות השניים ביום הכפורים היתה קשורה לענין של "נתרצה הקדוש-ברוך-הוא לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה סלחתי כדבריך"**,
ומובן, שמשה ובני ישראל היו שקועים באותו יום בענין של "סלחתי" ובתוכן הלוחות - תורה, ולא היה מקום לענינים אחרים, אף לא לענין כה חשוב כעשיית המשכן. ולכן עסקו באותו יום אך ורק בעניני תשובה - "סלחתי", ותורה.
אמנם, עניני תורה אלו, שמשה לימדם, כללו ציוויים על עשיה, אך הם עסקו אז בלימוד הפרשיות וההלכות, תוך הדגשת ענין התורה שבהן'.
הערות
- 4. וירא כא לג, סוטה יו"ד, סע"א ואילך.
- 5. בא יג, טו.
- 6. לו, ח.
- 7. שקרוב לפשט. משא"כ תיב"ע - שמתרגם "וכנש" - שהוא יותר קרוב למדרש ולהלכה.
- 5. שיחות
- 6. רק למחרת יום הכפורים, אסף משה את בני ישראל ומסר להם: "אלה הדברים אשר ציוה הוי' לעשות אותם", "זה הדבר אשר ציוה הוי'". אז הוא מסר להם את הציווי של הקדוש-ברוך-הוא
- 8. פרש"י תשא (לג, יא).
- 9. ולהעיר ממחז"ל דעל כל דבור ודבור - גם הדברות דציווי ועשי' - פעלו בבנ"י "פרחה נשמתן" (שבת פח, ב (יצתה נשמתן). תניא ספל"ו) היפך דעש".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.