214
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב) כינוס אנשים נעשה תמיד על ידי דיבור, ולא בידים, ובכל זאת מופיע בנושא זה הפועל איסוף שלא בלשון הפעיל. לדוגמא: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל"; "ויאסוף שבעים איש... "י:, ואף לפני כן< נאמר "לך ואספת את זקני ישראל". מדוע, אפוא, צריך לומר דוקא בפסוקנו "ויקהל - לשון הפעיל"5?
ג) מה בכלל מחדש רש"י כאן בדבריו "לשון הפעיל" - פעמים רבות מופיע הפועל בתורה בלשון הפעיל, ורש"י אינו מבאר זאת: "וילבש אותו"; "וירכב אותו"**:; ועוד?
ד) מהי כוונת רש"י "ותרגומו ואכניש"??
בהוסיפו
ה. בפשטות: "ויקהלי - ביום הכפורים עצמו
ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
לולא פירוש רש"י, היינו סוברים בפשטות, ש"ויקהל משה" התרחש ביום הכפורים עצמו, ביום ירידת משה מהר סיני. ולכך הוכחה כפולה:
ויקהל א
הן לפי הסברה ההגיונית, של "זריזין מקדימין", כדלעיל בסעיף ג', שלפיה יש לומר, שמשה לא חיכה עד למחרת, אלא מסר את הציווי מיד באותו יום. כדברי רש"י בפרשה הקודמת*7, שמשה נהג למסור לבני ישראל את שליחותו של הקדוש-ברוך-הוא מיד. ובמיוחד, כאשר הציווי על עשיית המשכן, "ושכנתי בתוכם"*?, הכיל את סליחתו וכפרתו של הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל על חטא העגל, ובודאי השתדל משה רבינו לבשר לבני ישראל בשורה טובה זו מהר כל האפשר?י;
והן לפי לשון הפסוק, שעל ידי כך מובן מדוע נאמר "ויקהל" בלשון הפעיל (הוא גרם לכך שהם יתאספו, ולא "ויאסוף", שמשמעותו, שהוא אספם): מובן מאליו, שירידת משה רבינו מן ההר עם הלוחות האחרונות תגרום לכל בני ישראל להתאסף בעצמם כדי לשמוע את דברי משה. לכן אין נאמר כאן "ויאסוף", בלשון פעל, שמשמעותו שהוא אסף אותם. אלא המשמעות של "ויקהל משה" (בלשון הפעיל - גרם לאחרים לעשות) היא, שמשה רבינו גרם, על ידי ירידתו, להתאספותם של
הערות
- 4. בהעלותך יא, טז. שם, כד.
- 5. שמות ג, טז.
- 6. וכמו שהקשה הרא"ם כאן.
- 26. מקץ מא, מבדמג.
- 5. וכדהקשה ברא"ם. ולהעיר מפרש"י על "וישאילום" (בא יב, לו) וראה רשב"ם שם.
- 7. במפרשי רש"י שכוונתו לקבוע הגירסא הנכונה בתרגום אונקלוס (או לשלול תיב"ע "וכנש") - אבל לכאורה אין זה ענין פרש"י עה"ת כלל.
- 27. יתרו יט, יד. ועייג'כ שמות ד, כד.
- 8. תרומה כה, ח.
- 9. תנחומא תרומה ח. וראה רש"י תשא ל, טז: שנתרצה המקום לישראל לסלוח להם ונצטוו על המשכן (וראה גם רש"י שם לא, יח. לג, יא). וראה גם שמו"ר ספכ"א. זח"ב רכד, א.
- 0. עדמש"נ: מהרו ועלו גו' (וינש מה, ט). ולכן הוצרכו לאזהרה "אל תפסיעו פסיעה גסה והכנסו בחמה לעיר" (פרש"י שם מה, כד).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.