210
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ויקהל
א. "ויקהל משה - למחרת *וס הכפורים..."
על המלים "ויקהל משה" בתחילת הפרשה, מפרש רש"י: "למחרת יום הכפורים, כשירד מן ההר".
יש להבין: מה אינו מובן בפשטות במלים "יקהל משה', אשר כדי להבהיר זאת, צריך רש"י להסביר שהיה זה "למחרת יום הכפורים... "?
אומרים המפרשים', שפירושו של רש"י "למחרת יום הכפורים..." אינו נובע מדיוק בלשון הפסוק, אלא על-פי הגיון: = כיון = ש"זריזין = מקדימין למצוות"?, סביר לומר, שמשה לא התעכב במסירתו לבני ישראל את הציווי על עשיית המשכן, אשר שמע מהקדוש-ברוך-הוא על הר סיני, אלא הוא עשה זאת מיד למחרת ירידתו מן ההר.
אך אין מובן:
א) בפירושו על התורה אין רש"י מבאר. זמן של מאורע מסויים, אף כאשר הכרחי לפי ההגיון וכדומהיּ
שהמאורע התרחש בזמן מסויים, אלא כאשר הדבר חשוב להבנת פשוטו של הפסוק.
ב) הנחה זו, שמשה רבינו בודאי לא התעכב במסירת הציווי על עשיית המשכן, אלא עשה זאת באופן של "זריזין מקדימין", בהזדמנות הראשונה - היא לכאורה מובנת בפשטות+. ואם כך, מדוע צריך רש"י להבהיר כחידוש, שהיה זה "למחרת יום הכפורים", כי משה לא דחה זאת לזמן מאוחר יותר?
ב. בהגיון בשוט: משה מסר את הדברים מיד
לגבי השאלה השניה אומרים המפרשים*: כיון שבפסוקים האחרונים של הפרשה הקודמת מדובר על אופן הנהגתו של משה בדבריו לישראל - דבר שמתייחס לזמן רב לאחר יום הכפורים" - ניתן היה לחשוב, שגם הענין של "ויקהל משה", המופיע לאחר מכן, התרחש זמן ממושך לאחר יום הכפורים. לכן צריך רש"י להבהיר, שהיה זה למחרת יום הכפורים.
אך קשה להשיב כך:
הערות
- 1. רא"ם וגו"א עה"פ.
- 2. פסחים ד, א. תנחומא וירא כב. ועוד. וראה גם פרש"י וירא כב, ג.
- 3. לדוגמא בעניננו: הציווי למשה דפ' תרומה ותצוה - דלא קבע רש"י זמנו בפרשיות הנ"ל (כ"א בתשא לג, יא - כשנוגע להבנת הכתובים שם (מתי נהג משה כו')).
- 4. ובפרט ע"פ פרש"י יתרו (יט, יד) - הובא להלן סעיף ה'.
- 6. גו"א עה"פ.
- 6. ראה רש"י שם (תשא לד, לא): ולשון הוה הוא כל הענין הזה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 210
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.