207

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כאשר מזהירה התורה בשנית "לא תבשל", והפעם - לגבי כל בשר, כולל בשר של בהמה בוגרת יותר, הכרחי לומר, שאיסור הבישול של בשר כזה הוא בכל חלב, ומדוע אומרת התורה "בחלב אמן"?

הפעם כבר אי אפשר לתרץ לגבי "בחלב אמו", שניסוח זה הוא מפני "דיבר הכתוב בהווה"':: אילו היתה כאן משמעות המלה "גדי" כפי שהיא כשלעצמה, שרק לגביו חל האיסור "לא תבשל", אפשר היה לומר, שהביטוי "בחלב אמו" מופיע משום שהבישול הנפוץ של גדי בחלב הוא בחלב אמו - דיבר הכתוב בהווה, אך מכיון שהמלה

"גדי" מופיעה כאן רק מפני שבהמשך נאמר "בחלב אמו", כדלעיל בסעיף ו' - אין אפשרות לבאר את השימוש בביטוי "בחלב אמו" לפי המלה הקודמת - "גדי".

לכן מסביר רש"י "בחלב אמו - פרט לעוף שאין לו חלב אם", שבהוספת המלה "אמו" ממעטת התורה בשר עוף. אך לגבי החלב אין הבדל, והאיסור "לא תבשל" חל על כל חלב.

חי רמז לאיסור מדברי סופרים לגבי עוף

אך עדיין קשה:

א) ניסוח הדברים בהמשך הפסוק, שע"י הוספת המלה "אמו" למלה "בחלב" מתכוונת התורה לבאר את סוג הבשר, ולא את סוג החלב?

ב) מדוע רומזת התורה למיעוט "פרט לעוף" באמצעות המלה "אמו", הנותנת מקום לטעות, שמשום שהמלה קשורה ל"בחלב", אין היא ממעטת בער עוף. לכאורה, היה צריך לרמוז למיעוט "פרט לעוף" על ידי הוספת מלה ל"גדי"

וכדומה?

לפיכך מוסיף רש"י ואומר "שאין איסורו מן התורה, אלא מדברי סופרים", שמדברי סופרים, בישול

בשר עוף בחלב הוא אכן איסור. ולכן רומזת התורה למיעוט "פרט לעוף" על ידי המלה "אמו"::, דוקא מפני שכך יש

הערות

  1. 1. לכאורה אפשר לומר שהכלל "דבר הכתוב בהוה" הוא דוקא כשגם בלאה"כ מוכרח הכתוב להוסיף איזו תיבה [וכמו "וכי יגח שור" (משפטים כא, כח) שבהכרח לכתוב איזו תיבה אחרי "וכי יגח", ומכיון שהנגיחה מצוי" יותר בשור לכן נאמר "וכי יגח שור"], אבל אין שייך שהכתוב יוסיף תיבה מיותרת ("אמו") בכדי לדבר ב"הוה" - אבל אינו, כי גם ב'זבשר בשדה טריפה" (שם כב, ל) מפרש רש"י "אף בבית כן אלא שדבר הכתוב בהוה" - אף שתיבת "שדה" מיותרת*.
  2. 2. *) ועפ"י חילוק זה מובן מה שהוצרך רש"י לפרש שם "דבר הכתוב בהוה" (אף שפירש זה כבר ג' פעמים לפנ"ז - וראה - בארוכה - לעיל ע' 157 ואילך), וגם להביא דוגמא מ"אשר לא יהי" טהור מקרה לילה" שבפרשת תצא (כג, יא) - כי מכיון שתיבת "שדה" מיותרת, הוצרך לחדש שגם בכגון דא ישנו להכלל "דבר הכתוב בהוה", וכיון שחידוש הוא - מביא הוכחה - "מצאתי לו חבר" - מ"אשר לא יהי' טהור מקרה לילה" שהתיבות "מקרה לילה" ג"כ מיותרות אלא שדבר הכתוב בהוה.
  3. 3. תשא גב שיחות 29
  4. 2. וכמו שפירש רש"י לעיל (בשלח טז, כט)

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.