206
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
218 לקוטי כפשוטה, כאשר האזהרה היא על כל סוגי הבשר?
על כך מפרש רש"י "גדי - כל ולד רך במשמע, ואף עגל וכבש... = כל יונקים במשמע": כיון שהפסוק עוסק כאן בבישול "בחלב אמו", ונפוץ יותר להשתמש ב"חלב אמו" בעיקר לבישול של "יונקים", (שכאשר רוצים לבשל בשר של בהמה צעירה ביותר = ולד יונק - בחלב, טבעי יותר שיבשלו זאת בחלב אמה, ולא יחפשו חלב אחרא), ולא לבישול של ולד רך שכבר איננו יונק, אשר איננו נמצא, בדרך כלל, ביחד עם "אמו" - לכן משתמשת התורה דוקא במלה "גדי", אשר "כל יונקים במשמע", כי "דיבר" הכתוב בהווה"*.
לפיכך מוסיף כאן רש"י את ההסבר של המושג "לד רך" - "יונקים"?,
תשא ג
ואינו מסתפק במלים "לד רך", כבפרשת משפטים, כי דוקא על ידי המושג "יונקים" מובנת משמעות הביטוי "גדי" בפסוק זה, למרות שמרבים כאן את כל סוגי ה"בשר", כדלעיל.
"בחלב אמו" - חידוש לגבי הבשר, ולא לגבי החלב
אך עדיין אין מובן סיום הפסוק - "בחלב אמו":
בפרשת משפטים, כאשר האזהרה היא רק לגבי "גדי - ולד רך", מובן מדוע איסור ה"בישול" (אכילה) הוא דוקא בחלב אמו: כי בישול ולד רך בחלב אמו הוא מעשה אכזרי*. אך
הערות
- 1. ראה עד"ז רשב"ם משפטים כג, יט. פרישה ביו"ד סי' פז סק"ג.
- 7. שכלל זה בפי' הכתובים כבר הודיעו רש"י כמה פעמים: משפטים כא, כח. כב, יז, כא, ל.
- 8. ולכן כותב כאן עוה"פ "אף עגל וכבש" - אף שכתבה כבר בפ' משפטים - כי באם הפירוש "גדי" הוא רק "גדי עזים", אין לומר שנקט הכתוב "גדי" מטעם "דיבר הכתוב בהוה" - מכיון שגם בישול כל יונק (גם של עגל וכבש) הוא בחלב אמו.
- 9. ואף ש"גדי" כולל כל ולד רך, גם כשיצא מכלל יונק* (וכדמוכח לכאורה מגדי עזים ששלח יהודא - שלא שלח אמו עמו) - מ"מ, אומר הכתוב "יונקים" בלשון "גדי", כי "יונקים" הרי בודאי עדיין רכים הם ונקראים "גדי".
- 5. *) באדר"נ נו"ב פמ"ה - הובא בתורה שלימה וירא יח ז רך בן שתים.
- 6. יתירה מזו אפשר לומר, ש"רך" בבעלי חיים** - לפי פירוש רש"י - הוא דוקא כל זמן שהוא יונק
- 7. [כי (א) לכאורה נראה זה במוחש. (ב) איזה קצבה וסימן אחר י"ל לדעת שרך הוא (ונפק"מ למקח וממכר). (ג) מובן וגם פשוט שרכות בשר הבע"ח תלוי' באיכות המאכלים. (ד) כעיץן ראי' לדבר ממש"ג לפנ"ז "רכים גו' עלות" (וישלח לג, יג)].
- 8. אלא שבפ' משפטים - אין זה נוגע לפירוש הכתוב (וכבפנים) ולכן אינו מבארו שם, משא"כ כאן.
- 0. כמבואר לעיל ע' 159 ואילך.
- 10. **) משא"כ בבנ"א דנאמר רכים (וישלח לג, יג) - והצעיר בהילדים (יוסף) בן שש [דדוחק לומר דקאי על ילדי עבדי יעקב - שהרי לא הוזכרו כלל בכתוב]. וראה ג"כ דברים (כח, נד) ועוד. וי"ל טעם החילוק בזה - כי בבע"ח התואר "רך" - הוא (בעיקרו) בנוגע לאכילה; ובבנ"א - בנוגע לחוזק וכיו"ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ד'תתקלד לקו"ש ח"ו ע' 206
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.