204
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקוטי שולל כאן הפסוק מיד*' במלים "בחלב אמו", כפי שמפרש זאת רש"י כאן.
ועל כך ממשיך רש"י ואומר: "אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאיסור בישול" - למרות שכבר פירש זאת בפרשת משפטים - כדי לבאר, שה"אזהרה לבשר" שנוספה בפסוקנו, אינה רק לגבי איסור הנאה, אלא לגבי האיסור "לא תבשל" בכללותו, בכל שלושת פרטיו: אכילה, הנאה ובישול - שכל שלושת האיסורים חלים לגבי כל סוג בשר.
ה. החידוש הוא דוקא לגבי הבשר
לכאורה אפשר לשאול: אמנם, נוסף כאן בפסוק ענין לגבי המאכל המבושל, הקשור הן לאכילה, הן להנאה והן לבישול - אך במאכל המבושל יש שני מרכיבים: "גדי" ו"בחלב אמו". מנין
תשא ג
מסיק רש"י שהתוספת היא דוקא לגבי המרכיב של "גדי - אזהרה לבשר"? אולי כוונת הפסוק היא להוסיף לגבי "בחלב אמו", וזוהי "אזהרה לחלב", שהאיסור חל לגבי כל סוגי החלב?
והשאלה אף קשה יותר: מפירושו של רש"י "בחלב אמו - פרט לעוף..." רואים, שאכן הוא מסביר, שהאיסור שבפסוקנו הוא לגבי כל חלב, שלא כבפרשת משפטים, שמשם נלמד רק האיסור לגבי חלב אמו. ואם כך, רש"י כבר יכול להסביר, שזהו החידוש והתוספת לגבי האיסור "לא תבשל" בכללותן9:?
הערות
- 1. וחי' שאינם ולד רך, וגם (ב) עוף שאין לו חלב אם כלל (אלא שיש ע"ז לימוד "בחלב אמו" פרט לעוף)?
- 2. אבל - אינו. כי אדרבה: מין הבהמה גם כשאינה רכה, היא קרובה יותר ל"גדי" (שהוא ולד רך של מין הבהמה דוקא) מולד רך של חי'. ומכיון שבבהמה שאינה רכה - שאיסורה בודאי נלמד מהכתוב דפרשתנו - אין שייך הטעם דאכזריות (ראה להלן סעיף ז), הרי מלמדנו הכתוב שהאיסור הוא גם כשאין מקום לטעם זה, ובמילא - אין לחלק: א) בין כל בהמה וח" (ומ"ש "גדי" הוא רק לפי שדיבר הכתוב בהוה כדלקמן סעיף ו' (וע"ד פרש"י משפטים כא, כח)). ב) בין חלב אמו וחלב סתם (כדלקמן סעיף ז'), ובמילא גם בשר עוף אסור.
- 9. ולמעט חי וכו' - ילפינן מהכתוב דפ' ראה כפרש"י שם (יד, כא). ועיי"ש.
- 0. והגם ששני ענינים אלו - "אזהרה לבשר" ו"אזהרה לחלב" - מכריחים זה את זה
- 5. [דמכיון שענין האכזריות שייך רק ב"גדי בחלב אמו", הרי במילא הפירוש "אזהרה לבשר" לאו דוקא גדי - מכריח ש"בחלב אמו" הוא ג"כ לאו דוקא (ראה לעיל הערה *18. לקמן סעיף ז'), וכן לאידך גיסא: באם נפרש שכוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לחלב" איזה שיהי' - יה" מוכרח ש"גדי" הוא לאו דוקא],
- 6. מ"מ, ממה שרש"י כותב פירושו "אוהרה לבשר בחלב" על התיבות "לא תבשל גדי" ואינו מעתיק "בחלב אמו", מוכח שמפרש ששכוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לבשר" ולא "אזהרה לחלב" כנ"ל הערה 2 [ורק שמה"אזהרה לבשר" שמעינן ממילא שהאיסור הוא גם בכל חלב]. ועל זה באה הקושיא בהשיחה: מנ"ל לרש"י לפרש שכוונת הכתוב היא "אזהרה לבער" (ומזה יודעים ג"כ שכל חלב אסור) ולא שכוונת הכתוב היא "אזהרה לחלב" איזה שיהי' (ומזה ידעו שהאיסור הוא גם בכל בשר)? או שיכתוב שב' פירושים שקולים יש כאן. - אף שבדוחק יל"פ שכיון שבשר קודם בכתוב - בחר רש"י בפי' "אזהרה לבשר".
- 7. ונפק"מ בין ב' האופנים: לפי' הא' - "אזהרה לבשר" (שאינו גדי) - כאיסור מפורש בתורה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.