203
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שבפרשתנו, שאותו מבאר רש"י בפירושו "אזהרה לבשר...", הוא5: כיון שמשמעות המלה "תבשל" בפסוקנו איננה אכילה, כבפרשת
משפטים, אלא הנאה, כפי שכבר הסביר רש"י לפני כן, בפרשת משפטים - מדוע מופיעה בתורה בשתי הפעמים אותה מלה?
אילו היה הניסוח "לא תבשל" מופיע רק בפרשתנו, לא היתה מתעוררת השאלה מדוע מופיע הביטוי "לא תבשל", כיון שבישול הוא האמצעי הראשון הגורם להנאה, ולפיכך גם אין קשה לרש"י מדוע הביטוי "לא תבשל" שבפרשת משפטים הוא לגבי אכילה5'. אך כיון שבפרשת משפטים מתכוונת התורה לאכילה, ואילו בפרשתנו - להנאה, צריכה היתה התורה להתבטא בשני מקומות אלו בביטויים שונים. ומדוע מופיע בשני המקומות הביטוי "לא תבשל"זו?
תשא גב שיחות 218
לכן מסביר רש"י, שהתורה משתמשת בפסוקנו, לגבי איסור הנאה, בביטוי "לא תבשל" - בדיוק כבשני האיסורים האחרים: אכילה ובישול - כי בפסוקנו החידוש אינו רק לגבי איסור הנאה, אלא נוסף כאן ענין לגבי האיסור "לא תבשל" בכלל, הקשור לכל שלושת הפרטים: אכילה, הנאה ובישול.
וכיון שהדבר היחיד שאפשר להוסיף בו לגבי האיסור בכללותו הוא במאכל המבושל עצמו, לכן מסביר רש"י "אזהרה לבשר בחלב", שהביטוי "לא תבשל גדי" שבפסוקנו מוסיף ומהווה אזהרה לגבי כל סוג של בשר*, כל בהמה חיה ועוף*', אלא שאת העוף
הערות
- 5. אבל הטעם מה שהוזקק הכתוב לומר כאן עוד הפעם כללות האזהרה ד"לא תבשל גדי" - אף שכבר נאמר זה בפ' משפטים - פירש"י כבר לעיל בפ' הנ"ל.
- 6. ראה לעיל שם.
- 7. ואין לומר שהלשון "לא תבשל" בשני המקומות הוא רק ללמדנו שאיסור האכילה וההנאה הוא דרך בישול דוקא (ראה לעיל שם הערה *8) - כי מכיון שעיקר הטעם למה שהוציא הכתוב איסור אכילה והנאה בלשון "לא תבשל" הוא [לא לפי שאיסור האכילה וההנאה הוא דרך בישול - שהרי פשטות הלשון "לא תבשל" מורה שהאזהרה היא על הבישול עצמו ולא על ענין אחר, הבא דרך בישול - כי אם] לפי שהבישול שייך להאכילה וההנאה עצמם מכיון שהיא הכנה אליהם (כמבואר בהערה הנ"ל), הרי במילא מוכרח
- 4. לומר שמ"ש "לא תבשל" גבי איסור הנאה - אותו הלשון שנאמר באיסור אכילה, הוא (לא רק לפי שהאיסור בשניהם הוא דרך בישול, כ"א) לפי שבהלשון "לא תבשל" מרמז גם איסור האכילה וההנאה והבישול, כדלהלן בפנים.
- 8. לכאורה אפשר להקשות: מכיון שרש"י מוכרח לפרש שהחידוש שב"לא תבשל" שבפרשתנו הוא (גם) "אזהרה לבשר" (היינו כל בשר ולא רק "גדי"), מנ"ל לפרש שבא לחדש בפסוק זה גם איסור הנאה?
- 6. אבל - אינו. כי מכיון שלשון הפסוק הוא "לא תבשל גדי", א"א לומר שכל עיקר כוונת הכתוב היא לחדש "אזהרה לבשר" - היינו לא (רק) "גדי". ולכן מוכרח לומר, שעיקר כוונת הכתוב היא לחדש איסור הנאה, ורק שבדרך אגב משמיענו גם "אזהרה לבשר".
- 18. לכאורה אפשר להקשות: מכיון שבכתוב נאמר "גדי בחלב אמו" הרי מסתבר לכאורה שהכתוב מוסיף כאן רק ולד רך של חי" [כי (א) קרוב יותר. ל"גדי" (וגם שייך בו קצת הטעם דאכזריות), (ב) שייך לבשלו "בחלב אמו"], ומנ"ל לרש"י שהכתוב מוסיף "בשר" הכולל (א) בהמה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.