192

ובראשונה את הנציגים שלהם, שיפעלו למען ביטול הגזירה על ידי המלך אחשורוש.

אך המגילה מספרת, שפעולתו הראשונה של מרדכי היתה "וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר": הוא התעורר בתשובה ועורר את כל היהודים לשוב בתשובה'*. ורק לאחר מכן הוא שלח את אסתר "לבא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה"*.

גם אסתר נהגה באותו אופן: כאשר היתה צריכה להיכנס אל המלך, היא ביקשה בראש ובראשונה ממרדכילל - "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום", ואף בכך היא לא הסתפקה, אלא הוסיפה ואמרה "גם אני... אצום כן".

ולכאורה: אסתר הרי היתה צריכה למצוא חן בעיני אחשורוש, ובמיוחד כאשר כניסתה אל חצר המלך הפנימית היתה "לא כדת"? וכרוכה בסכנת נפשות ממש - "אחת דתו להמית"*, ודרושה היתה נשיאת חן מיוחדת, כי "ואני לא נקראתי... זה שלושים יום"% - ומדוע* היא צמה שלוש יממות

פורים שיחות -

ברציפות*, דבר הפוגע באופן טבעי% בחן?

ו. הגורם לביטול הגזירה - תשובה ותענית

ההסבר לכך הוא פשוט: מרדכי ואסתר ידעו בבירור, שהגזירה על ישראל אינה "ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית", אלא "בגלל מעשיהם הרעים הורע להן", וכיון שמובן בפשטות, שאי אפשר לבטל את התוצאה, ה"מסובב" (הגזירה) כל עוד אין מבטלים את ה"סיבה" (המעשים הרעים) - לכן היתה פעולתם הראשונה לעורר את ישראל לתשובה ולגזור תענית,

ולא רק לעורר לתשובה באופן סתמי, אלא לפרט את החטא שעליו יש לשוב, כנאמר במדרש* על הפסוק "צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו": "אתם צמים על שאכלתם ושתיתם מסעודתו של אחשורוש".

ולאחר שעל ידי חזרה בתשובה הסירו את הגורם לגזירה, והרי הקדושברוך-הוא חפץ בנקיטת פעולות באופן