187
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי הכוונה היא לאיסור להשתמש בפנימיות הלב לעניני העולם, היא - "המזבח מקודש לדברים הללו בלבד (וממילא) ולא לעבודה אחרת". שעניני העולם, אף כאשר הם "לשם שמים", ואף באופן של "דעהו", צריכים להיות כל כך "רחוקים" מפנימיות הלב, עד שלא יהא כלל צורך לשלול אותם, כפי שאין צורך לשלול את האפשרות של מישוש חכמה בידים*, שהרי עצם שלילת דבר מצביעה על קשר כל שהוא, אשר יש לשוללו*. אלא שהם יהיו רחוקים ממילא מפנימיות הלב. על ידי שפנימיות הלב שלו "מקודש לדברים הללו בלבד", מאוחד עם התורה והמצוות באיחוד מוחלט, באופן של "בלבד" - הרי אין בו אפשרות לשום דבר אחר, ואפילו לא לפעולה הנקראת "עבודה" - כי זוהי "עבודה אחרת".
יא. מצד בעל הרצון - מצוה אחת
לפי האמור לעיל מובן, בפנימיות הענינים, מדוע במנין המצוות נימנות שתי האזהרות "לא תעלו עליו..." ו"לא תסכו עליו" כלאו אחד, למרות,
תצוח ג
שמפני חומרת האיסור?, "חילקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין":
חלוקת המצוות למנין תרי"ג היא בדרגת המצוות כפי שהן נמשכות בבחינת גילוי, שאז הן "ארחות הוי'"*5, בלשון רבים - "תרי"ג ארחין". מצד המצווה, בעל הרצון, המצוות הן "אורח צדיקים"* בלשון יחיד - "חד ארחא"*.
אך יש מצוות, שגם כשהן נמשכות בבחינת גילוי הרצון, מורגש בהן יותר בגלוי כוחו של המצווה.
יש לומר, שמשום כך אין האזהרות "לא תעלו" ו"לא תסכו" נחלקות לשתי מצוות נפרדות - כי גם כשהן נמשכות בגלוי, הן קשורות לפנימיות הלב, ששם שורה עצם הנשמה, דרגת יחידה, המאוחדת עם עצמותו, ית'.
לגבי שכר ועתש בוחיות, הקשורים לגילויים, אכן "חילקן הכתוב לעבור עליו בשני לאוין", דבר המצביע על יתר חומרה ואיסור, ולכן על יתר שכר ועונש רוחני, אך במנין המצוות, הקשור לציווי עצמו, וכן לגבי מלקות - הלקאת הגוף היהודי,
הערות
- 5. שער היחוד והאמונה פ"ט (פו, ב).
- 6. ובדוגמת הידוע (ראה ד"ה תכלית חכמה תרפ"ט פ"ב) שידיעת השלילה שייכת דוקא בבחי' הסובב, ולא בעצמות אוא"ס. וראה שעהיוה"א שם: "לא שייך כלל לומר בו שאי אפשר להשיגו". עיי"ש.
- 3. שיחות
- 7. ראה ספהמ"צ להרמב"ם שרש ט "וכדי שיודע ג"כ שזה הענין עון גדול מאד אחר שבאה בו אזהרה אחר אזהרה".
- 8. תהלים כה, יו"ד.
- 9. משלי ד, יח.
- 0. אד"ר (בזח"ג קכט, א). הובא ונתבאר בד"ה תקעו תרצ"א פ"ו. הו" יחתו מריביו תש"ו פ"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.