181
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
98 לקוטי עצמם הוא "קודש", קדוש יותר מהם ואף מהמזבח החיצון, לכן הוא מקודש רק "לדברים הללו" - קטרת ומתן דמים של חטאת הכיפורים - ואסור לעבוד בו שום עבודה אחרת, כדי לא להורידו מקדושתו.
ולכן אומר רש"י "לדברים הללו", ולא "לקדשים הללו", כי המלה "קדשים" שבפסוק אינה מתייחסת לקטרת ולמתן הדמים, כנראה במבט ראשון, אלא למזבח, שהוא "קודש קדשים".
לפיכך אומר רש"י "המזבח מקודש...", כדי להדגיש את החידוש של הפסוק בציון הטעם "קודש קדשים" לגבי האיסור "לא תעלו...": אין זה טעם סתם, אלא זוהי גם מהות האיסור "לא תעלו", שאין הוא קשור להעלאת קטרת זרה, עולה וכדומה, אלא לקדושת המזבח"': אסור להוריד את המזבח מקדושתו.
*15) לכאורה אפשר להקשות: א) מכיון שהאיסור בכולם הוא לפי שהם "עבודה אחרת" - זרים למזבח, למה נאמר "זרה" גבי קטורת דוקא, והול"ל "זרה" לאחרי "נסך" או קודם "קטרת"? ב) למה הוצרך הכתוב לפרט - קטרת (זרה), עולה ומנחה ונסך - דהו"ל לקצר "לא תעשו עליו קרבנות זרים" (או כיו"ב) ויתאים למ"ש במזבח החיצון: וזה אשר תעשה גו' כבשים גו' ועשרון גו' ונסך גו?
אבל - כבר תירץ רש"י קושיות אלו בפירושו בפסוק שלפנ"ז במש"כ "לא תעלו עליו - על מזבח זה. קטרת זרה - שום קטורת של נדבה כולן זרות לו חוץ מזו. ועולה ומנחה - ולא עולה ומנחה, עולה של בהמה ועוף ומנחה היא של לחם". דלכאורה מאי קמ"ל רש"י בכ"ז? ולמה
תצוח ג
ו. מספר אזהרות באותו ענץ - לאו אחד
בפירוש רש"י יש גם "ענינים מופלאים"*', מהחלקים האחרים שבתורה. ואנו רואים כאן, שעל ידי פירושו של רש"י "המזבח מקודש..." מתורצת שאלה בחלק ההלכה שבתורה.
לשם כך יש להקדים ולבאר:
הלאו "לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך"?' נחשב
הערות
- 1. העתיק גם "ולא תעלו" אף שמפרש רק "עליו"? ולמה לא פי' מה זה עולה ומנחה - כשהוזכרו לפני זה? ועוד.
- 2. וכוונת פרש"י (עכ"פ בקיצור): לא תעלו עליו - על מזבח זה. קטרת זרה (וקשה כיון דזרה היא בודאי בכ"מ אסורה. ומתרץ דאדרבה קודש היא אלא שהיא דנדבה ולכן) זרות לו. ועפ"ז קשה דא"כ. כל המנויים בכתוב "זרה" הם. ומתרץ שהכוונה ב"זרה" הוא (לא לטעם האיסור, כ"א) להקטורת עצמה. דמכיון שישנה קטורת שמותרת להעלות עליו, הוצרך הכתוב לפרש "קטרת זרה". וזהו גם הטעם מה שהכתוב אינו כולל "קטרת" יחד עם עולה ומנחה - כי חלוקים הם: האיסור בקטרת הוא דוקא ב"זרה", משא"כ "עולה ומנחה" אין בהם צד היתר. וכיון שמוכרח לפרט קטרת (סמים) בפ"ע, מפרט ג"כ שאר הסוגים* בפ"ע: עולה** (בהמה ועוף) ומנחה (לחם) ונסך.
- 6. של"ה במס' שבועות שלו (קפא, א).
- 7. ראה יב, יז.
- 5. *) ואינו מפרט חטאת וכו" - כי אינר סוג בפ"ע. ואיסורי" פשוט - במכש"כ מעולת.
- 6. **) ועוד ענין בזה: מכיון שגם על "עולה" נאמר (לעיל כט, יח) "והקטרת", וכן לאידך גיסא, גם על "קטרת" נאמר כאן "לא תעלו" - לכן מפרש ש"עולה" היא רק של בהמה ועוף.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.