180
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ד. "קודש קדשים" - במקומות אחרים
בנוסף לדיוקים אלו שבפירוש רש"י כאן, מתעוררים קשיים גם ממקומות אחרים:
הביטוי "קודש קדשים" כבר מופיע לפני כן בפרשה בקשר למזבח החיצון, אשר קדושתו פחותה, כמובן, מקדושת המזבח הפנימי, ובכל זאת אין רש"י מסביר שם ביטוי זה.
אף אם נסביר באופן דחוק שרש"י מתכוון בפירושו שם "ומה היא קדושתו - כל הנוגע במזבח יקדש...", לפרש גם את הביטוי "קודש קדשים" - שה"קודש" (הקדושה) של המזבח הוא בשביל "קדשים", כלומר כדי לקדש את "כל הנוגע..."+!
- הרי בהמשך, בפרשת במדבר**', אומר רש"י בפשטות, שכל כלי המשכן, שבמשא בני קהת, כולל "המזבחות" (המזבח הפנימי והמזבח החיצון) נקראים "קודש הקדשים" המקודש ביותר. והסיבה לכך מובנת: מפני שהם קדושים יותר מהיריעות ומהקרשים וכדומה - משא בני גרשון ובני מררי.
ואין מובן: מה קשה לרש"י בביטוי "קודש קדשים" שבפסוקנו, לגבי המזבח הפנימי, כאשר ביטוי זה כבר מופיע אף לגבי המזבח החיצון? וכן: לגבי שניהם ניתן לבאר, שהם קדושים יותר מהיריעות וכן'15?
ה "קודש קדשים" - טעס לאיסור "לא תעלו..."
ההסבר לכך הוא:
בביטוי "קודש קדשים" שבפסוקנו אין קשה לרש"י כיצד ייתכן לומר על המזבח "קודש קדשים", אלא, להיפך: לשם מה צריכה התורה לציין שהוא "קודש קדשים", והרי הדבר. מובן מאליו, כפי שניתן להסיק בקל-וחומר מהמזבח החיצון?
על כך משיב רש"י, שבמלים "קודש קדשים" מציינת התורה את הסיבה לאיסור "לא תעלו...": כיון שהוא "קודש קדשים", שבין ה"קדשים"
הערות
- 3. כט, לז. וראה גם פ' תשא ל, כט: "והיו קדש קדשים" וקאי על כל כלי המשכן (גם מזבח העולה וכיור שהיו בחצר המשכן).
- 4. ודוחק גדול לפרש כן, כי נוסף על זה שבפרשתנו שם מעתיק רש"י (לפי רוב הדפוסים, מה שאין כן בדפוס ראשון) רק "והי' המזבח קדש" ואינו מעתיק "קדשים" (ובפ' תשא שם מפרש הוא את פירושו (לפי כל הדפוסים) על "וקדשת אותם") - באם כוונת רש"י היתה ש"(קדש) קדשים" קאי לא על המזבח עצמו (ורק שהוא קדוש לקדש את כל הנוגע בו), הו"ל לרש"י לכתוב זה בפירוש. ובפרט שמפשטות לשונו (בפ' תשא שם) "משיחה זו מקדשתם להיות קדש קדשים" משמע ש"קדש קדשים" קאי על הכלים עצמם (ומה שמפרש "ומה היא קדושתם כל הנוגע כו'", הוא לפרש במה קדושתם מתבטאת - דאל"כ, מהו החידוש שבכתוב (וע"ד המבואר לקמן סעיף ה')).
- 3. תצוח:ג שיחות 11
- 14. ד, ד. וראה גם רש"י שם פסוק טז. 5 דפשיטא שאין לחלק בזה בין "קדש קדשים" לבין "קדש הקדשים".
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.