179
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי בשביל הקדשים המוזכרים לפני כן - צריך היה רש"י לומר "המזבח מקודש לקדשים הללו...", ומדוע הוא משנה בניסוחו ואומר "לדברים הללו"?
ג) חידושו של רש"י הוא רק לגבי המשמעות של "קודש קדשים", אך העובדה שמלים אלו מתייחסות למזבח - שבו עוסקת כל הפרשה - היא, לכאורה, פשוטה וברורה. ולכן, הוא היה צריך לבאר, לכאורה, רק את המשמעות של "קודש קדשים" ("מקודש לדברים הללו... ") - אך רש"י אומר "המזבח מקודש...". מה הוא מוסיף במלה "המזבח"?
ג. "קודש קדשים" - אהרן:
על השאלה השלישית ניתן היה, לכאורה, להשיב:
יש המפרשים*, שהמלים "קודש קדשים הוא לה'" אינן מתייחסות למזבח, אלא לאהרן: בתחילת הפסוק נאמר "וכפר אהרן...", ובקשר אליו (על אהרן) נאמר בסיום הפסוק "קודש קדשים הוא לה'". כנאמר בדברי הימים? "ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים".
אך אי אפשר לומר, שכוונת רש"י
תצוח ג
בביאורו "המזבח" היא לשלול פירוש זהא, כי?:
א) לפי פשוטו של מקרא מובן, גם ללא פירוש רש"י, שהמלים "קודש קדשים" מתייחסות למזבח, ולא לאהרן, כי הפרשה כולה"' עוסקת במזבח'' ולא באהרן. והמלים "וכפר אהרן..." מהוות רק פרט בדיני מזבח. ואם כך, אין מקום בפשוטו של מקרא, שהתורה תבאר כאן, בפרשת המזבח, את מעלתו של אהרן?'.
ב) אילו היה רש"י אומר "מקודש לדברים הללו...", אף ללא המלה "המזבח", כבר היה מובן מאליו, שהמלים "קודש קדשים" מתייחסות למזבח ולא לאהרן, ואם כך, שבה הקושיה למקומה: מהי כוונת רש"י בהוספת המלה "המזבח"?
הערות
- 6. מלבי"ם עה"פ.
- 7. א כג, יג.
- 8. או: לשלול הפירוש (דברי שאול - הובא בתו"ש עה"פ) ש"קדש הקדשים הוא" קאי על יוהכ"פ - "אחת בשנה".
- 4. שיחות
- 9. ונוסף לזה: לפי הפירוש ש"קדש קדשים קאי על אהרן, מוכרח לומר ש"קדש קדשים" קאי על קדושת כה"ג, שהרי "אין עבודת יוהכ"פ כשרה אלא בו" (רש"י לעיל כט, ל), ובפשטות, "ויבדל אהרן גו' הוא ובניו עד עולם" קאי על כל בני אהרן שנבדלו לכהונה, וכהמשך הפסוקים (דה"י שם, יד) ולא כבני משה ש"יקראו על שבט הלוי". וראה גם רש"י קרח טז, ג' וה'
- 6. וכן בנוגע ליוה"כ (ראה הערה שלפנ"), לא נמצא בכתובים שנקרא "קדש קדשים".
- 0. וגם בפסוק זה עצמו, פי' "קרנותיו" הוא קרנות המזבח וכן "עליו" קאי על המזבח.
- 1. וכהתחלתה "ועשית מזבח" - ע"ד "ועשו ארון" (תרומה כה, י) ובכל "אהל מועד וכליו".
- 2. או המעלה דיוה"ב, כי כל ענין יו"כ נזכר כאן רק בדרך אגב בנוגע לדיני המזבח. ובפרט שבכתוב נאמר רק "אחת בשנה" ואינו מפרש זמנו.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 179
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.