179
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
א. "קודש קדשים הוא'
בסוף הפרשה, כאשר מדובר על המזבח הפנימי, והתורה אומרת "קודש קדשים הוא לה'" - מצטט רש"י את המלים "קודש קדשים הוא"', ומפרש: "המזבח מקודש לדברים הללו בלבד, ולא לעבודה אחרת".
בפשטות כוונת רש"י היא להבהיר: הרי מזבח הזהב עמד בהיכל?, ולא בקדשי הקדשים, ואף קדושתו לא היתה קדושת קדשי הקדשים, וכיצד נאמר כאן על המזבח "קודש קדשים":?
לכן מסביר רש"י "המזבח מקודש לדברים הללו", שאין הכוונה שלמזבח יש קדושה של קודש קדשים, אלא: "קודש", שקדושת המזבח היא - עבור ה"קדשים", המוזכרים לפני כן בפרשה.
אך כיון שמתעוררת על כך השאלה: מהו החידוש בכך? הרי מובן מאליו שהמזבח מקודש כדי להקריב עליו את הקרבנות? לכן מוסיף רש"י "בלבד, ולא לעבודה אחרת", שבמלים "קודש
קדשים" אין התורה מתכוונת לציין את החיובי שבכך, אלא את השלילה, שהוא מקודש רק בשביל הקדשים, ולא בשביל עבודה אחרת.
אמנם, גם בכך אין חידוש, שהרי גם זה כבר מופיע לפני כן+ במפורש: "לא תעלו עליו קטרת זרה...". אך בכל זאת מציינת זאת התורה שוב, כדי להוסיף עוד מצות עשה למקריב על המזבח הפנימי קרבנות אחרים, שלא יעבור רק על הלאו "לא תעלו...", אלא גם על ציווי זה, "קודש קדשים" - לאו הבא מכלל עשה*, עשה.
ב. השאלות על מירוש רשי
אך לפי פירוש זה אין מובן:
א) מלשון הפסוק "קודש קדשים הוא לה" מובן, שגם המלה "קדשים" מתייחסת למזבח עצמו, שהמזבח הוא קודש קדשים לקדועדברוך-הוא, אך לפי פירוש רש"י "קודש - קדשים", שהמזבח מקודש ל"קדשים", אין מובן כל-כך סיום הפסוק "לה'"?
ב) כטן שבפירושו "המזבת מקודש..." מבאר רש"י את המלים "קודש קדשים", שהמזבת מקודש רק
הערות
- 1. תצוח ג
- 1. כ"ה בדפוס ראשון. וכן הובא גם ברא"ם.
- 2. פרשתנו ל, ו.
- 3. והרי פשטות הל' מכריחה ההפרש בין הקדושה שב"קדש" להקדושה שב"קדש הקדשים". ונאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קדש הקדשים (תרומה כו, לג). ועד כדי כך שאפילו כהן גדול אסור להכנס בו כ"א ביוהכ"פ ובתנאים מיוחדים (ר"פ אחרי ובפרש"י. וראה גם פרש"י לעיל כט, ל).
- 64. פרשתנו ל, ט. 6 ראה פירש"י שמיני יא, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.