173

לעבודה?? - כך היה השם "כהנים" לפני כן שם תואר ומעלה לגבי הבכורים9.

זהו ההבדל בין הביטוי "לכהנו לי" המופיע בענין "ואתה הקרב אליך", לבין הביטוי "לקדשו לכהנו לי" המתחדש על ידי "בגדי אהרן": בראשונה נצטווה משה להבדיל את אהרן ובניו מכל שאר ישראל

2) ראה פרש"י ר"פ אמור, שרק חללים מתמעטין מ"הכהנים", אבל בעלי מומין, אף שבאם הי' נאמר רק "הכהנים" לא היו במשמע, מ"מ לאחר שנאמר גם "בני אהרן" אינם מתמעטין מ"הכהנים". וראה לקמן הערה הב' (בשוה"ג) להערה 28 (ואפילו בנוגע לחללים, כתב הרמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ו ה"י, שעבודתו כשרה לשעבר. ואכ"מ).

3) ומ"ש רש"י יתרו (יט, כב) "שהעבודה בהם", י"ל שזוהי רק הוכחה למה שהם כהנים בעצם, כנ"ל הערה 19.

גם י"ל, שכוונת רש"י שם היא לפרש החידוש שב"וגם הכהנים גו' יתקדשו" - דלכאורה: מהיכי תיתי לומר שהבכורות (הכהנים) יהיו מותרים לעלות - וע"ז מפרש: "שהעבודה בהם", דמכיון שהם עובדים את עבודת המקום*, הי' מקום לחשוב שמותרים כו'. ועפ"ז יובן מה שרש"י מעתיק גם תיבת "וגם", וכן בפירושו -

4) כלשון הכתוב "מתוך בני ישראל". וע"פ מ"ש בפנים, יומתק מה שבפסוק ג' (וכן לקמן כט,

תצוח א שיחות 18

ולעשותם לכהנים, ולאחר מכן הוא נצטווה "לקדשו לכהנו לי", שלאחר שכבר יהיו "כהנים"<, הוא יקדש אותם (על ידי הבגדים*') ויכניסם לכהונה*, ל"שירות" - כלומר, יכניסם לעבודת הכהונה.

א) לא נאמר "מתוך בנ"י" - כי ההבדלה מבנ"י היתה כבר לפנ"ז.

5 ע"פ מ"ש בפנים, יומתק לשון רש"י (כט, לה) "לא נתמלאו ידיהם להיות כהנים ועבודתם פסולה" - דלכאורה: זה שעבודתם פסולה, תוצאה ומסובב הוא מזה שאינם כהנים, ומכיון שכבר כתב "לא נתמלאו כו' כהנים" הרי במילא שמעינן שעבודתם פסולה, ול"ל לרש"י להוסיף זאת בפירוש - אלא בזה מבאר שכוונתו ב"לא נתמלאו כו' להיות כהנים" הוא לענין השירות, מה שעבודתם פסולה. ומ"ש "להיות כהנים" - ראה הערה הבאה.

6 וי"ל, שגם ענין הכהונה "לשון שירות" [שנעשתה ע"י הבגדים וע" החינוך למילואים)], היא [לא רק ענין של פעולה (בדוגמת מעלת "הנגשים אל ה' להקריב קרבנות" על "הבכורות שהעבודה בהם" - ראה לעיל הערה 23 בשוה"ג) אלא שעי"ז ניתוספה ג"כ מעלה בהאדם] דרגא בהאדם - "לקדשו"; גם כהונה זו היא (לאחרי שנכנס לכהונה) שם התואר לזרעו של אהרן לאחר החינוך בימי המילואים (ע"ד המבואר לעיל הערה 19 בנוגע לכהונה בכלל), וקודם שנתחנכו אינם נקראים "כהנים" בנוגע לענין זה. וראה לקמן הערה הב' (בשוה"ג) להערה 28.

ועפ"ז יומתק לשון "לכהנו" (בוא"ו) שמשמעותו הוא (כנ"ל הערה 17) שהאדם יה כהן, אף שלשון כהונה (כאן) ענינה שירות - כי גם זה נעשה דרגא וענין באדם. וכלשון רש"י "שיהא כהן לי" וכן לקמן כט, לה "להיות כהנים".

ולהכניסו בכהונה (ולא לעשותו כהן) - כי החידוש בלקדשו לכהנו לי הו"ע השירות, אלא שעי"ז בא במילא גם שם תואר לאדם (משא"כ לכהנו לי שבפסוק הקודם, שכל ענינה הוא תואר בהאדם - ראה לעיל הערה 19).