171

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

רואה זאת כחידוש'". ואם כך, הוא צריך היה לומר את הפירוש "להכניסו בכהונה" עם ההוכחה "ולשון כהונה שירות הוא" על המלים "לכהנו לי" המופיעות לפני כן - כדי שהתלמיד לא יטעה?' בביאור מלים אלו בלומדו אותן בפעם הראשונה?

ב) אכן, "לשון כהונה שירות הוא". אך המלה "כהן" מופיעה בכל מקום כשם תואר של אדם'. ואם כך, מדוע אין להסביר>', שכוונת הביטוי "לכהנו" היא - לעשות אותו*5 לכהן>?

מכך מובן, שאת המלים "לכהנו לי" כשלעצמן, אכן אפשר להסביר במשמעות של "להפוך אותו לכהן"".

ולכן אין רש"י מפרש את המלים "לכהנו לי" בפסוק "ואתה הקרב אליך", כי שם משמעות מלים אלו היא כפשוטן. אך בהמשך צריך רש"י לפרש בכל זאת, שהמשמעות של "לכהנו לי" היא "להכניסו בכהונה... = שירות הוא...", מפני שמלים אלו מופיעות ביחד עם המלה "לקדשו", כפי שיוסבר להלן.

ד. על ידי הבגדים 'לקדשו לבהנו ליי

לגבי המלים "לקדשו לכהנו לי" המופיעות בענין "ועשו את בגדי אהרן", קשה לרש"י:

אף בפסוק "ואתה הקרב אליך... לכהנו לי" כבר נצטווה משה למנות את אהרן ובניו לכהנים, ושם אין התורה מקשרת את "לכהנו לי" עם עשיית בגדי כהונה. כלומר, אף ללא הבגדים יכול משה לעשותם לכהנים, ועשה כך. מדוע, אפוא, נאמר "ועשו את בגדי אהרן... לכהנו לי", שכדי להפוך את אהרן לכהן יש צורך בבגדים?

בדוחק אפשר להשיב על כך, שגם בפסוקנו, כשנאמר "ואתה הקרב... לכהנו לי" הכוונה היא על ידי הבגדים. אלא, שבראשונה מציינת התורה את עצם הפיכת אהרן ובניו לכהנים, ולאחר מכן, כשהיא עוסקת בציווי על עשיית בגדי כהונה, היא מפרטת כיצד מתבצע ענין מינוי הכהנים - "לכהנו לי" על ידי הבגדים.

אך בנוסף לכך שהסבר זה דחוק

הערות

  1. 1. ובפרט שמתיבת "לי" הדבוקה ל"לכהנו", משמע שפירוש "לכהנו" הוא לעשותו לכהן, שלכן הוזקק רש"י להוסיף "שיהא כהן לי", כברא"ם שם. וכן משמע ממ"ש "לכהנו" (בוא"ו) - ראה לקמן הערה 17.
  2. 2. והרי הדברים ק"ו: אם גם לאחר שמפרשו צריך הוכחה ע"ז, הרי מכ"ש שכאשר אינו מפרש כלל, הרי בודאי יטעה התלמיד.
  3. 3. ראה ויגש מז - כב, כו. יתרו יש - כב, כד. (וצע"ק בקרא לך (יד, יח) ובת"א שם = דכהן שם קאי על שם - רש"י וישב לח, כד). וראה לקמן הערה 19.
  4. 4. ובפרט שכן משמע (לפי הרא"ם) גם מתיבת "לי" (ומ"לכהנו" בוא"ו), כנ"ל הערה 1
  5. 5. וכמו "יהי" כהן" (רש"י שמות ד, יד).
  6. 6. וגם: מה מחדש רש"י במ"ש "ע" הבגדים", והרי מפורש בכתוב ש"לקדשו לכהנו לי" הוא ע"י "ועשו בגדי קדש"?
  7. 7. כפשטות הלשון "לכהנו" (בוא"ו), ולא "לכהן". וראה חזקוני (כח, א), שהוא"ן ד"לכהנו" הוא וא"ו יתירא.
  8. 8. תצוח א שיחות 11

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.