167
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי
מהי ההגדרה של בנין קבוע? - הדבר קשור וכרוך בהבדל זה בין שתי האפשרויות בפירוש המושג "יתדות", כפי שמשמיענו רש"י בפירושו לפרשתנו:
אם נקבל את האפשרות, שהיתדות חיזקו את היריעות ואת הקלעים על ידי כובדן, מובן מכך - כיון שכל מלאכות השבת נלמדות ממלאכת המשכן? - שאף כאשר בונים אהל שאו מחוזק באופן של "תקועין", על ידי יתדות וכדומה, אלא שהוא חזק דיו כך שאינו "נע ונד ברוח מצויה"<, הרי זה כבר בנין קבוע שאסור מן התורה. אך אם נקבל את הפירוש, שהיתדות היו נעוצות באדמה, יוצא, שהאיסור של בונה בשבת מן התורה חל דוקא לגבי בניית אהל באופן של "תקועין".
ו. הקדושה בדומם במשכן ובמקדש
כאמור לעיל, מכיל פירוש רש"י גם "יינה של תורה". מהענינים של פנימיות התורה הנרמזים בפירוש רש"י זה:
מוסבר בתורת החסידות*, שבית המקדש נבנה בעיקר מדומם, והמשכן - מצומח ומחי. אמנם ברור, שהשראת השכינה - "ושכנתי בתוכם"? - היתה
תרומה ג
גם על העפר, הדומם, שבקרקע המשכן5, אך בכל זאת אינה דומה קדושת קרקע המשכן לקדושת
היריעות והקרשים: היריעות והקרשים היו קדושים מצד עצמם, ואילו קדושתו של עפר קרקע המשכן נבעה רק מהמשכן, מהיריעות ומהקרשים, אשר עמד עליו. ולאחר שפירקו את המשכן לא נותרה קדושה בקרקע שעליה עמד לפני כן המשכן?.
וזוהי מעלת בית המקדש לעומת המשכן. בבית המקדש היתה הקדושה בדומם - אפילו בקרקע בית המקדש - קדושה מצד עצמו. ואף לאחר החורבן - לאחר חורבן הבית הראשון, או לאחר חורבן הבית השני, שהיה באופן של "ערו ערו עד היסוד בה"':, החריבו עד היסודות?, או גם את היסודות*
הערות
- 4. שבת מט, ב. שו"ע אדה"ז ר"ס ש"א. 5 ראה שו"ע אדה"ז סשט"ו סעיף ז'.
- 6. תו"א ר"פ ויגש. לקו"ת ברכה צט, ד' ואילך. וראה לעיל ע' 17, 21720.
- 7. פרשתנו כה, ח.
- 8. וכדמוכח גם מהדין (נשא ה, יז) ומן העפר אשר יהי" בקרקע המשכן יקח הכהן גו'.
- 9. ולהעיר מהר סיני דבתחלה "כל הנוגע בהר מות יומת" ולאחר מ"ת (שהגילוי ה" מלמעלה (ראה לקו"ת ראה כח, ב)), "המה יעלו בהר" (יתרו יט, יב"יג).
- 0. החריבו רק את התקרה - ירושלמי יומא פ"א ה"א. וראה גם גיטין נז, ב. שמו"ר פל"ה, ה.
- 1. תהלים קלז, ז.
- 2. לפי דיעה א' באיכ"ר רפ"ה.
- 3. לפי דיעה הב' באיכ"ר שם. שמו"ר שם. זח"ג פט, א. וראה גם ירושלמי שם (עפ"י קה"ע).
- 4. ועפ"י מ"ש בתוספתא ברכות ספ"א: "שאין שכינה חוזרת עד שתעשה הר .. מאימתי משנעקרו יסודותי' ממנה", י"ל - שאדרבה: דוקא עי"ז שהחורבן הי' באופן ד"ערו ערו עד היסוד בה" - יותר מבבית ראשון - "נשאר
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.