165
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
1% לקוטי שני סוגי "יתדות", כפי שמציין רש"י עצמו במפורש בפרשת נשא*: "ויתדות = ומיתרים הי ליריעות ולקלעים מלמטה... (אשר לגביהן קיים הספק בפירוש רש"י כאן), ויתדות ומיתרים היו לעמודים סביב לתלות בהן הקלעים בשפתם העליונה" - ולגבי יתדות אחרונות אלו, אין לרש"י ספק שהן היו "תקועין", ואליהן הוא מתכוון ב"דיבור המתחיל" הקודם. כי ברור, שיתדות העמודים, שעליהן תלו, באמצעות "הכלונסות וקונדסין"', את הקצה העליון של הקלעים - הי "תקועין" בעמודים, ובאופן כזה הן החזיקו את הקלעים התלויים. ומובן, שאין בכך כל קשר לכובד היתדות. כפי שמתאר רש"י עצמו בפרשתנו*', ומסיק שה"אונקליות", אשר לפי משמעות הענין הכרחי לומר שהכוונה היא ליתדות>, שעליהן היה תלוי
תרומה ג
ה"קונדס דרך טבעתו", היו תקועות בעמוד.
ולפי זה אפשר לומר, שהיתדות התחתונות של היריעות ושל הקלעים, המוזכרות בפרשתנו, אכן לא ה" תחובות בארץ, אלא החזיקו את היריעות ואת הקלעים על ידי כובדן, כפי שמסתבר יותר לומר, כדלעיל בסעיף ב'. ומדוע השתמשו לשם כך דוקא ביתדות ולא בדברים כבדים אחרים - זאת מפני שלאותם הקלעים השתמשו בשפתם העליונה ביתדות, ושם היו הכרחיות דוקא יתדות, כדלעיל, ולכן השתמשו ביתדות גם
לשיפולי הקלעים, ואף לשיפולי היריעות", למרות שניתן היה להשתמש לצורך כך גם בדברים אחרים.
ד. ההוכחות לדעת רש"י
ולאחר שרש"י מסביר, שמצד הענין אין הדבר ברור, הוא עצמו מסיים: "ואומר אני", שהיתדות היו תחובות בארץ, ומביא לכך שתי הוכחות:
הערות
- 13. ד, לב.
- 2. ברמב"ן שם מקשה, שבברייתא דמלאכת המשכן (פ"ה) "לא נשנה שיהיו יתדות לעמודים" - אבל מפשטות לשון הכתוב (פשוטו של מקרא) "ועמודי גו' ויתדותם" משמע שהיו יתדות לעמודים.
- 4. במפרשי רש"י שם ש"יתדות" הכוונה ל"קונדסין" שהיו תלויים באונקלי העמודים. אבל [נוסף שלפי"ז אינו מובן מ"ש רש"י "לתקוע יתדות"], מלשון רש"י "ויתדות כו' לתלות בהם כו' בכלונסות וקונדסין" משמע שהיתדות אינם הקונדסין. וראה גם ברייתא דמלאכת המשכן שם: "הי' מחבר את הקונדסין .. בתוך יתדות".
- 5. כז, י.
- 6. ראה גם פירש"י שם: "ווי העמודים - הם האונקליות" ובפירש"י סנהדרין כב, א: "וי העמודים - יתדות כסף העשויין כמין אונקליות כו'".
- 7. ואין להקשות דאפילו בתור סברת ספק אין לדמות אותם זל"ז, כיון שווי העמודים (היתדות) היו של כסף, והיתדות של היריעות וקלעים בשיפוליהן - של נחשת - כי אדרבא: מסתבר לומר דכמו שצמצם הכתוב מספר מיני הכלים שבמקדש (ומשכן) - עיין מנחות רפ"י ב' מדות כו' ז' מדות כו' - כך מצומצם מספר צורות הכלים וכיו"ב. ועוד - הדפוס ליציקת ווי (יתדות) העמודים הרי אפשר להשתמש בו גם לצורך שיפולי הקלעים והיריעות, ולמה יעשו דפוס נוסף?!
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.