162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ב
תרומה ג
א. היתדות 'אם תחובין... או קשורין..."
בסוף פרשתנו מסביר רש"י אודות היתדות\ (א) כיצד נראו - "כמין נגרי נחושת", (ב) למה שימשו - "עשויין ליריעות האהל ולקלעי החצר קשורים במיתרים סביב סביב בשיפוליהן כדי שלא תהא הרוח מגביהתן".
לאחר מכן ממשיך רש"י ואומר:
(וכרגילות מעתיקי כת"י לקצר מלאכתם ע"י ר"ת, קו וכיו"ב)), ואחד המעתיקים החליט שהקו מיותר, שהרי כתוב בקרא יתדות, ולא שם לבו ש"יתדותיו" קדם לה, ושבשתא כיון דעל על.
"ואיני יודע*' אם תחובין בארץ או קשורין ותלויין וכובדן מכביד שיפולי היריעות שלא ינועו ברוח. ואומר אני ששמן מוכיח עליהם שהם תקועין בארץ, לכך נקראו יתדות. ומקרא זה? מסייעני: אהל בל יצען, בל יסע יתדותיו לנצח".
בכך אין מובן:
א) דברי רש"י "ששמן מוכיח עליהם שהם. תקועין בארץ". כיצד מוכח מהשם "יתדות" שהם "תקועיץן בארץ"'? ואם רש"י סובר, שהשם "יתדות" מוכיח בודאות שהם "תקועין בארץ", כיצד אומר הוא עצמו לפני כן "ואיני ודע אם תחובין בארץ", שהדבר אנו ידוע?
לפי נוסחאות מסויימות, הרי תוספת זו, החל מ"ואומר אני" ועד לסוף הפירוש, אינה לשון רש"י עצמו, אלא נוספה על ידי תלמידוי. אך גם לפי נוסחאות אלו אין לתרץ, שלרש"י אכן
הערות
- 1. שיחות 11
- 1. אין לומר כדעת הדפוסים שראיתי - שהדפיסו התיבה "יתדות" באותיות ובאופן שמדפיסים התיבות שרש"י מעתיקן מן הכתוב - שזהו ד"ה חדש על תיבת "יתדות" שבקרא
- 3. - דא"כ הו"ל לרש"י להעתיק "יתדותיו" שקדמה ל"יתדות". ולכן נ"ל: א) שרש"י מבאר דברי עצמו* באותו ד"ה "לתקוע יתדות". וכ"מ בדפוס הא' דפרש"י שבו תיבת יתדות אינה מובדלת בנקודה לא לפנ" ולא לאחרי** כבשאר תיבות שנעתקו מהכתוב.
- 4. אלא שעפ"ז יוקשה ההמשך "נחושת" "בשיפוליהן" - שהרי בפרש"י קורא "יתדות" גם ל"ווי" העמודים שהיו מכסף, ולמעלה. ולכן נ"ל
- 5. יותר לומר ב) דבכת"י הראשונים דפרש"י הי' כתוב "יתדות'" (וכוונתו ל"יתדותיו" דקרא -
- 6. *) ע"ד פרש"י ואתחט ה ה
- 7. **) תח"י רק צילום - פּאָטאֶסטאָט - מדפוס הראשון, ואפשר שאינו ברור כ"כ, אבל מהריוח שבין התיבות נראה שלא היו בו הנקודות.
- 1. בבמדב"ר (פי"ב, יט) שהיו נועצים היתדות בארץ. וכנראה שגירסא אחרת הייתה לרש"י. ובלאה"כ צ"ל כן, שהרי לרש"י (נשא ד, לב) היו יתדות גם במשא בני גרשון, משא"כ לגירסתנו בבמדב"ר שהיא כדעת הרמב"ן (נשא שם).
- 2. ישעי' לג, ב.
- 8. וגם אינו מובן: בשביל מה מסיים "לכך נקראו יתדות", דלכאורה - מיותר?
- 4. יוסף בר שמעון.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 162
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.