161
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי מצד שני, יש כאן הוראה עבור אלו המחשיבים את עצמם בבחעת "נחושת". הם עלולים לחשוב: מי אני ומה אני לגשת אל הקודש? עליהם לדעת, שאף "חושת" היא חלק מהמשכן, ואדרבה: יש מעלה ב"נחושת" לעומת "כסף" ו"זהב":
א) האדנים, שהם היסוד של חצר המשכן -
שבכך התחילה ונעשתה ההבדלה בין קודש לחול% (לעומת הבדלי הדרגות מהחצר פנימה, עד לקודש הקדשים, שהם כולם בקדושה עצמה) - והמעבר מחול לקודש הוא המעלה הגדולה ביותר% -
תרומח א
הרי היו מנחושת5.
ב) אף יריעות המשכן נתמכו על ידי "יתדות" מנחושת%, שדוקא באמצעותם היה המשכן כ"אהל*% בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח"%.
(משיחות ש"פ שמיני תשכ"ב, ש"פ ויקהל תש"ל)
הערות
- 3. להעיר שהכיור וכנו, שתכליתם רחיצה קודם שיקרבו לשרת בקודש (ראה רמב"ן תשא ל, יט) נעשו נחושת, וראה לקמן ע' 207 ואילך.
- 4. ראה ד"ח צו, ריש ע"ב בענין יצי"מ, דאף
- 3. שאז היתה כנס"י בבחי' קטנות שלמטה הרבה מימי הגדלות שלה בימי דוד ושלמה, מ"מ "זהו יותר גדול מכל לפי שכל מה שנגדלת כ"כ הכל הי' מכח זה החסד נעוריך דוקא". ועיי"ש (צד, סע"ג) שזהו כגר שנתגייר, דהגם שעדיין אינו עובד. ה' בשלימות, הרי תחלת יציאתו מן ההיפך להיפך מגיע בבחי" יחידה.
- 5. פרשתנו כז, י ואילך.
- 6. סוף פרשתנו. פרש"י שם.
- 7. לשון הכתוב (ישעי' לג, כ) - הובא בפרש"י הנ"ל.
- 8. פרש"י שם. וראה לקמן בשיחה שלאח"ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.