156

על כך נלמדת ההוראה מהדעה השניה, שאדרבה: דוקא ביום הכפורים בזמן שנאמר בו לראשונה "סלחתי כדבריך" - דוקא אז נאמר הציווי על עשיית המשכן, כי בכך תלויה שלמות התשובה והכפרה.

אך עדיין אפשר לחשוב, שכדי להתחיל בעבודה של "ועשו לי מקדש", צריך לפני כן לשוב בתשובה שלמה ולהגיע ל"סלחתי כדבריך", ואילו עד אז - "ולרשע< אמר אלקים מה לך לספר חוקי".

על כך נלמדת ההוראה מהדעה השלישית, שהציווי "ועשו לי מקדש" לא התבטל אף לרגע ח"ו, ואף לפני התשובה אפשר וצריך לקיים את הציווי "ועשו לי מקדש", ולהביא בכך בסופו של דבר לקיום של "ושכנתי בתוכם". כפסק אדמו"ר הזקן"*, שאף רשע צריך ללמוד תורה ולקיים מצוות, כי בסופו של דבר "המאור שבה מחזירו למוטב".

ה. בארון - שלשת הסוגים

המשמעות הפנימית של "אלו ואלו דברי אלקים חיים" אינה רק, שכל אחת מהדעות השונות היא אמת, אלא אף,

שבפנימיותן הן כולן ענין אחד, כי "ניתנו מרועה אחד, א-ל אחד נתנן... "?:.

מכך מובן, ששלש הדעות שלעיל אינן מהוות רק שלש הוראות שונות לשלשת הסוגים השונים של ישראל, אלא אף יותר מכך: כל שלש הדעות (וההוראות) הללו קיימות גם באותו משכן יחיד.

לכן רואים, שבארון - אשר "עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון"'3 - באו לידי ביטוי כל שלשת הענינים הללו: בארון היו שברי לוחות הראשונות* - דרגתם של ישראל כפי שהיו לפני החטא (צדיקים). אך, עם זאת, היו אלה שברי לוחות, והרי שבירת הלוחות נגרמה מחטא העגל"* - וכך רואים שבארון יש מקום גם עבור יהודים שאצלם הלוחות שבורים, כפי שהיו ישראל לאחר החטא. וכן היו בארון הלוחות השניות *, שניתנו ביום הכפורים, דרגת בעלי התשובה*, כפי שהיו ישראל לאחר "סלחתי כדבריך".